טוראשון ד"ר שרה שגיא סגל אורנים יצא לטיול מדברי, עמד בפני המארחים הבדואים )וליתר דיוק, רבץ בנוחות, עם תה מתוק ביד(, השתאה מול הרצאתו של איברהים על שימ

Transcription

1 המגזין של מכל ת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012 יום גיבוש ברוח מדברית לסגל המנהלי - עמ' 22

2 טוראשון ד"ר שרה שגיא סגל אורנים יצא לטיול מדברי, עמד בפני המארחים הבדואים )וליתר דיוק, רבץ בנוחות, עם תה מתוק ביד(, השתאה מול הרצאתו של איברהים על שימור המסורת בתנאים של קידמה ואף היה מי שהעז ושאל )מעט( אודות ריבוי הנשים ועל לבושן השחור. לפי תשובותיו של איברהים, "הכול לטובת האישה". לאחר האירוח העוטף והמהנה במאהל שבנו איש לביתו. חלק מאיתנו אולי המשיך לתהות על הפער, על השוני, על האחר ות. לפני כשבועיים התקיים באורנים 'דרך האחר' - הכנס השנתי של התכניות: חינוך והוראה לתלמידים בהדרה; הוראת שפות; הוראה רב-תחומית במדעי הרוח של בית הספר ללימודי מוסמך. דיברו בו מרצים יהודים וערבים על אחר ות מסוגים שונים, על מקורותיה ועל דרכים להתמודד עמה ואולי אף לבטלה. במדורו 'רעיונות לא מעשיים' מציע משה שנר להגיע לשיח משותף ולאיכות אקדמית בשפה העברית בין היתר על ידי מערכת של ליווי לאורך כל שנות הלימודים, שבה, כמקובל באוניברסיטאות בחו"ל, מציעים לכל סטודנט/ית סיוע צמוד של סטודנט/ית אחר/ת, וותיק/ה, שהעברית היא שפתו/ה. לדבריו, מי שמתייחס לעברית או כשפת המכללה, ברצינות, חייב להציע מערך תמיכה רציני למי שאינם דוברי עברית כשפת אם. מן הראיון עם הודא קאסם, יועצת הדיקן לסטודנטים ערבים, ניתן ללמוד על יוזמותיה המגוונות לסיוע לסטודנטים הערבים הנתקלים בקשיים מסוגים שונים בלימודיהם במכללה עברית. עוד תוכלו לקרוא בגיליון זה על סדר נשים, על אמנות, יצירה, חינוך ומה שביניהם ועל נושאים רבים נוספים. וגם אתגר מונח לפתחיכם: לקראת גיליון הקיץ של רוח אורנים, אנא כתבו את מחשבותיכם בנוגע לשאלה כיצד אתם רואים את אורנים בעוד 10 שנים? מערכת רוח אורנים מצפה בכיליון עיניים לתשובותיכם. קריאה מהנה וחג אביב שמח! יפות בצהוב ולבן - סגל הפקולטה ללימודים מתקדמים והרשות למחקר בילה ביום גיבוש חורפי במיוחד. "התחלנו בארוחת בוקר בשוקולטה בראש פינה עם קצת קלפים ומיסטיקה", מספרת כרמית שוראקי-קרני, "משם נסענו לעין זיון ונהגנו בתומקאר נהיגת שטח בשלג)!( היה מאתגר, מדהים וקררררר. לאחר מכן נסענו לכפר האמנים אניעם ושם אכלנו ארוחה בשרית דשנה! חזרנו עייפות אך מרוצות!" תוכן מארס 2012 מדורים: טוראשון 2 בראש השולחן 3 חדשות התפעול 5 מדובשה ומעוקצה 10 רעיונות לא מעשיים 20 שיעור מולדת 30 חדשות הרשות למחקר 34 לקרוא או לא לקרוא 38 השקות ספרים בספרייה 39 כתבות: מכרזים 5 ביקור שרת החקלאות, אורית נוקד 6 ט"ו בשבט באורנים 8 אמנות, יצירה, חינוך ומה שביניהם 11 על אוכל וספרות ילדים 12 הגדות נשים 14 דרך האחר 15 מקור תמיכה וליווי לסטודנטים הערבים 18 גיבושון בכפר הנוקדים 22 מערכות הגברה בכיתות 24 יום האישה ברדיו אורנים 24 חינוך בין מסורת למודרנה 27 יומן ההפגנה נגד הגזענות כלפי בני הקהילה האתיופית 29 כנס ETAI של אגודת המורים לאנגלית בישראל 32 ספורט באורנים 32 תגובתו של פרופ' יובל דרור על הכתבה על השקת הספר "מעגלים של הדרה" 33 מערכת רוח אורנים, המגזין של מכללת אורנים עורכת: ד"ר שרה שגיא * חבר מערכת: ד"ר חגי רוגני * עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו גסטליט * דפוס: דפוס "גסטליט" חיפה בע"מ ניתן לפנות למערכת באמצעות המייל: sara_sa@oranim.ac.il תמונת השער צולמה בכפר הנוקדים ע"י משה קסטוריאנו 2 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

3 בראש השולחן פרופ' יאיר קארו ראש מכללת אורנים מסלולי מורות גננות כידוע, התקבלה החלטת ממשלה בעקבות דו"ח טרכטנברג להחיל את חוק חינוך חינם גם על גילאי 4-3 ולהכניס אותם לתוך מסגרות הפיקוח. בעקבות זאת פעל משרד החינוך בכמה ערוצים שבחלקם אנחנו משתתפים וגם נגביר פעילות: הכשרה רגילה לתואר ראשון שאנו מקיימים זה שנים ונערכים להגביר. נמשיך ונשתתף- ואנו אף נערכים להרחיב- את הסבת האקדמאים לגיל הרך במתכונת הרגילה. המקומות שבהם ישנם קשיים מסוגים שונים הם אלה הקרויים מסלולים מואצים. לאחר שבדקנו את התוכן של המסלולים המואצים, את כוונת הביצוע שלהם, את מידת המודעות של הפונים למסלולים אלה להתחייבות שהם לוקחים על עצמם )קרי: עבודה בקיץ ולא חמישה חודשים בלבד אלא שנה וחמישה חודשים(, וכן לאחר בירור עם גורמים שעוסקים בנושא הזה במשרד החינוך ובמחוזות, החלטנו שלא להיכנס למסלולים המואצים, שנזקם עלול להיות גדול מתועלתם. במקביל אנו עומדים בקשר ישיר עם מחוז חיפה ומחוז צפון. ב- 28 במארס הם נפגשו כאן עם כל המועמדים הרלוונטיים לגיל הרך, הבהירו להם את הצרכים והציעו להם הצעות לשיבוצם בשנה הקרובה. יש להערכתנו כ מועמדים שהוכשרו בצורה מסודרת ומבוקרת. כולם הוזמנו למפגש. ההחלטה הזו משאירה אותנו בעמדה שכל עוד לא מדובר בצורך חירום יוצא דופן אנו לא מצטרפים למהלכים שמקצרים את ההכשרה ופוגעים בה. ענייני משמעת בקרב חלק מהסטודנטים שמגיעים היום ניתן לזהות פן חיובי בולט שכרוך בו גם פן פחות חיובי. היות שבמשמעת עסקינן נדבר על הפן הפחות חיובי. הוא מתבטא פעמים רבות בהתנהגות אסרטיבית ולעתים אגרסיבית בצורת דיבור, בטונים בלתי מקובלים ובגלישה לנושאים של העתקות או של בעיות אתיות בהתנהלותם כסטודנטים. לא שלא נתקלנו בבעיות דומות בעבר, אלא שמידת החריפות שלהן גדולה יותר. בדרך כלל מדובר בהתבטאות שמלווה את עבירת המשמעת. ולכן יש לחץ גדול יותר על ועדת משמעת בריכוזה של ד"ר אריאל פרידמן. אנו חשים לחץ מצד מרצים ליצור אווירה של החמרה בענישה. ועדת המשמעת שוקלת את החלטתה אל מול עובדות מתועדות ולא אל מול רגשות. היא מתייחסת למידת התיעוד, למהירות הדיווח שבין העבירה לבין הגשת התלונה וגם להתנהלות המרצה עצמו בהקשר לאותה תלונה. לעיתים, תוך כדי בדיקה עולה כי גם המרצה עצמו יוצר סיטואציות לא נכונות, שלא מאפשרות לוועדת המשמעת לפעול במלוא החומרה )איחור בהחזרת מבחנים או התבטאויות בוטות כלפי הסטודנטים(. מדובר במיעוט של מקרים מן הסוג הזה. אין זה מתפקידה של הוועדה לרצות לא את המרצים ולא את הסטודנטים. היא פועלת על-פי שיקוליה ובמקרים מסוימים גם מענישה. סטודנטים מורחקים מהלימודים, מבטלים להם קורסים, נפסלות להם עבודות והם נאלצים לחזור על קורסים. במקרים פחות קשים הם מקבלים אזהרות והפעלת על-תנאי. אני רוצה להעביר מסר ברור: ועדת משמעת מבצעת עבודה מדויקת, חדה ומאוד לא נעימה ומפעילה את מלוא סמכויותיה. מתקבל גם מספר מועט של תלונות הפוכות שבאות מסטודנטים על התנהלות של מרצים. על-פי רוב מדובר בבעיות בתיאום שיעורים או התנהלות והידברות בסגנון לא מכבד. אני קורא לכל איש סגל באורנים - רובם המכריע טובים ומסורים אך פה ושם יש גם כאלה שלא ערים לעניין הזה - לנהל דיאלוג מכבד אין פירושו שאתה מוותר על דרישה מדרישותיך. היום הפתוח אנו מקבלים חתכים שנעשים גבוהים יותר ויותר של סטודנטים. גם היום הפתוח האחרון היה טוב מאוד. אנו ממשיכים לראות מגמה של עלייה בחתכים בציוני הפסיכומטרי ובבגרות. אני מעריך שממוצע המתקבלים לתואר ראשון יהיה 570 בפסיכומטרי )להזכירכם, לפני 10 שנים עמד הממוצע על 470(. גם בהסבות אקדמאים להוראה אנו רואים עלייה בחתכי הקבלה )מתקבלים 350 מתוך 1000 פונים(. הדבר נותן כוח חיים גם לחוגים השונים. הקבוצות שמגיעות עכשיו, כחלק מהאפיון הזה, הן אסרטיביות יותר. הם לא באים לכאן כבררת מחדל. הם תובעניים. הם לא מוכנים לקבל הופעות לא מוכנות לשיעורים, מגיבים מהר - ובפייסבוק - על ביצועים נמוכים, ממוקדים מאוד בהישגים וכל זה לא מפריע להם גם להיות מעורבים חברתית. צריך להחליף את הדיסקט בהבנה שהקהלים האלה רוצים אותנו ברמה גבוהה, בנתינה ברמה גבוהה, במוכנות לשיעור ובעמידה בלוחות זמנים. ב- 95% זה מתקיים, אבל ה- 5% הנותרים יוצרים אחר כך את החיכוכים, התלונות והבעיות המשמעתיות. זו לא אוכלוסייה סמינרית יותר, אלא כזו שבוחרת אותנו 3

4 ומעדיפה אותנו על פני מוסדות השכלה גבוהה אחרים. לאחרונה התקיים סקר שבדק את שיקולי הבחירה באורנים בקרב הסטודנטים מכל החתכים, המסלולים והתארים. עולה כי חל שינוי דרמתי בשיקולי הבחירה בהשוואה לתקופה של לפני 6-5 שנים. שני השיקולים המרכזיים שצוינו על-ידי הנבדקים: המוניטין ותכניות הלימודים/חווית הלימודים. זאת בניגוד לשיקולים שהובילו עד אז, כגון האווירה האינטימית של אורנים במובנה הרחב. נימוקים אלה נמצאים היום במקום החמישי והלאה. זו אינדיקציה נוספת לשינוי שחל בקהל הבוחר ובכוונותיו. בנייה באורנים שמוליק עסוק. תנועתו האקסטאטית מורגשת בקמפוס. כבישים נסללים, עץ אורן נכרת, שתילים נשתלים ובדרך בנייה. הרחבת הפקולטה של המח"ר והשיווק אושרה, היא יוצאת לדרך בימים אלה ואמורה להסתיים עד תחילת שנה"ל הבאה. יהיה רעש, לכלוך, אי נוחות בחנייה, אבל כשזה ייגמר יהיה פה "ארמון". עם נגישות לאנשים ועם משרדים נורמאליים לסגל המח"ר ומקום לעבודת השיווק שיושב היום בממ"ד שיש לפנותו לקראת הסיבוב הבא עם איראן. מוקד נוסף שמתחיל להתפתח שיפוצי מבנים, ביובים, עצים שהפכו להיות סיכון על התחבורה ובתוכם האורן הגדול שנכרת לפני שייפול על מכוניות או על אנשים. בהמשך נצטרך לבצע שיקום ושתילה בכמה מקומות. בקיץ מתוכננת בנייה של כיתות נוספות באזור בית 11, כדי לאפשר את תהליכי הגידול שאנו נמצאים בתוכם. קיים צפי לגידול של 200 איש נוספים בתשע"ג. עוד בטיפול נושא בניית בניין המחוננים שאושר ע"י מנכ"ל משרד החינוך הקודם, ד"ר שמשון שושני. כשהבנייה תצא לדרך יכביד הדבר מאוד על כל אזור החניות של החטיבה האוניברסיטאית. אנו בודקים כעת את ארגונו מחדש של אזור פינת החי ויצירת מרכז חנייה ל מכוניות שיהיה משולב עם פינת החי באופן אסתטי. זה כמובן רק קצה המזלג של הצרכים שלנו. המשבר התקציבי מול משרד החינוך רוב הסגל האקדמי והמנהלי כלל אינו מודע למשבר תקציבי חריף שלא מצא את פתרונו עד כה בין המכללות לחינוך לבין משרד החינוך בשל תקלות בתכנון התקציבי במשרד החינוך ובשל מערכת יחסים לא תקינה בין משרדי החינוך והאוצר. נוצר חוב כספי גדול של משרד החינוך למכללות. משרד החינוך אינו מעביר את מלוא התקציב עבור הלומדים - בעיקר חסרים תקציבים בתואר השני - ואינו מעביר חלק מתקציבי השכר של המורים )הבולט ביותר בהקשר זה הוא נושא נסיעות המורים(. הדבר יוצר לחץ תקציבי וגירעון שמכביד מאוד על העבודה. דברים אלה מיתוספים למצב הקבוע שבו משרד החינוך מתקשה לקבוע עמדה ברורה ביחס למחויבות התקציבית שלו לשימור המכללות המובילות ולפיתוחן. התוצאה היעדרם פיתוח בינוי, תקציבי של ואמצעי אקדמיות תשתיות במוסדות כנדרש הוראה מודרניים להשכלה גבוהה. לראשונה כי חושש אני בתולדות המכללות לחינוך הדברים עלולים להגיע לידי כריתת עץ למניעת סכנה כתב וצילם: שמוליק רגב שורשי עץ האורן הענק ליד בית 57 שברו את קו הביוב הראשי. כתוצאה מכך החל לחדור ביוב לכיתה 46 )ליד משרדי האגודה( ולצאת דרך צינור הביוב ליד כיתה 33. בלית בררה הבאנו מחפרון קטן לחפירה ולהנחת קו ביוב חדש ליד כיתה 33. עם התחלת החפירה וחדירת הביוב לשורשי העץ )שורשי עץ האורן אינם שלוחים לעומק ולכן עצי האורן נפגעים ונופלים מהר( הפכה נטיית העץ שכבר הייתה קיימת קודם לכן למסוכנת. הסכנה לנפילת העץ על הכביש, על הולכי רגל, על מבנה, על מכוניות או על קווי התקשורת הראשיים של אורנים הייתה מרובה. הזעקנו מיד את נציג קק"ל ויחד עם מנהל המרחב קיבלנו אישור לכריתת העץ. במקביל העברנו טפסים רשמיים למועצה ולאחר מכן לקק"ל לאישור הכריתה. כריתת עץ האורן ליד אגודת הסטודנטים סכסוך עבודה. ונסיים בדברים אופטימיים: הגשנו תכנית חדשה לתואר שני: הוראת מתמטיקה ומדעים לביה"ס היסודי, ואנו מקווים לשמוח בפתיחתה עוד בשנה"ל הקרובה. ויחד עם היום הפתוח המצוין שנתן רוח גבית אנו יוצאים אל הפסח באווירה אופטימית לקראת תשע"ג טובה וחזקה. 4 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

5 מכרזים חדשות התפעול תוספת בנייה בבניין המנהלה מאת: שמוליק רגב, מנהל תפעול בשעה טובה תוקנו כל התכניות, כתבי הכמויות והנסחים המשפטיים במכרז לתוספת בנייה בבניין המנהלה, נערך מכרז פומבי ויש קבלן זוכה לביצוע הפרויקט. בנייה זו היא המשך לתנופת הבנייה באורנים ולתוספת הכיתות והמשרדים כתוצאה מהגידול המבורך במספר התלמידים והעובדים. במקביל יש תכניות בנייה רבות נוספות )בניין למחוננים, בניית כיתות ומכלולי שירותים במקום בית 11, הרחבת שדמות ועוד(. הדבר תלוי כמובן בתזרים הכסף לאורנים. תאריך תחילת העבודות הרשמי )מתחילה הספירה לקבלן( הוא יום ג' בפועל העבודות יחלו כשבוע לאחר מכן. למח"ר ולשיווק ייתוספו כ- 170 מ"ר בשתי קומות על הדשא מול משרדי האמנות. יש לזכור שמדובר מלבד הבנייה גם בפיתוח שטח גדול סביב המבנה: חפירות בדשא, קירות תומכים, מדרכות, שני משטחים גדולים בכניסה למח"ר ומאחורי השיווק, חניית נכים, מסלעות, גינון ועוד. הצפי לסיום הפרויקט הוא סוף אוקטובר אנו יוצאים לדרך ארוכה ומסובכת מבחינה לוגיסטית. הבנייה תתבצע ב"לב" המכללה, עם כל המשמעויות הכרוכות בכך: רעש, כלים מכאניים כבדים, חסימת כבישים וחניות וכיו"ב. כמובן, נשתדל להימנע ככל האפשר מהפרעת שגרת המכללה והעבודות יבוצעו גם בערבי חג ובימי שישי. לבסוף, הפרויקט ייתן מענה למצוקת החדרים במחלקות המח"ר והשיווק וכן גישה קלה יותר לנכים ולמוגבלים אל הקומה האחרונה בבניין. אתם מתבקשים להישמע להוראות השומרים ולגייס הרבה אורך רוח. בהיותי מנהל הפרויקט ומפקח הבנייה, אתם מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה או בעיה הקשורים לפרויקט או בכלל. בהצלחה לכולנו ובברכת אביב פורח והמשך תנופת בנייה! 5

6 ביקור שרת החקלאות והכפר, אורית נוקד כתבה וצילמה: שרה שגיא בתחילת הפגישה הציג פרופ' יאיר קארו את אורנים מאז שהוקמה על-ידי התנועה הקיבוצית בשנת 1951 על בסיס משנתו ומורשתו החינוכית של יהושע מרגולין מגדולי המורים לטבע שקמו בארץ. שטח הקמפוס כ- 170 דונם. מתוכם כ- 40 דונם גן בוטני לאומי מוכר. שרת החקלאות אורית נוקד בקמפוס מבנים מתקופות שונות ובהם בית מרגולין והגלריה לאמנות שנבנו בראשות שנות ה- 50 במאה הקודמת, ועד לספריה המודרנית ע"ש משפ' אברט שהושלמה בשנת באורנים 25 תחומי לימוד לתואר ראשון, 7 תכניות לתואר שני, מורים בהשתלמויות ופיתוח מקצועי, בי"ס למחוננים ומצטיינים ועוד. סה"כ בלימודים באורנים + 5,500 לומדים. המבנה הדמוגרפי של אורנים: +75% נשים ו- 25% גברים, מתוכם כ- 10% מן הסקטור הדתי, 16% ערבים וכל היתר חילוניים מערים, מעיירות ומההתיישבות העובדת. אורנים כמכללה חברתית גאה להציג: קמפוס ירוק, גן בוטני לאומי )טיבוע ציפורים, שביל שירה, הדרכות(, "מיכאל"- הכשרת מורים יוצאי אתיופיה, מכינה קד"צ ע"ש יצחק רבין ובה 70 חניכים, "שמים את הצפון במרכז" חונכות "בבתי ספר אדומים", "אם לאם"- חונכות אמהות אחרי לידה, חבורות מחנכים צעירים- קרית יובל, נצרת ועוד. יאיר העיד על כך שמרכיב מרכזי בפעילות אורנים, שנמצאת בתהליך מואץ של גידול, נוגע בביולוגיה, קיימות וטבע, והוסיף "אנו צריכים פוש גדול מהמשרד שלך לאורנים בכלל ולגן הבוטני בפרט." נגה בוטנסקי, מנכלית אורנים, הציגה את השאלה: "למה יש גן במכללה?" אין גנים בוטניים בכלל בצפון )יש בטכניון, הוכרז אחרינו(. והשיבה: "כמכללה לחינוך אנו רואים בכך יעד. במקום שבו מכשירים מורים שם מתחילה המורשת. זה יותר מסמלי שהביקור הזה מתרחש בערב ט"ו בשבט. אורנים גם הייתה המכללה הראשונה שזכתה ב'קמפוס ירוק'." ד"ר מוקי גרוס, מרצה ללימודי טבע וסביבה ומנהלת את הגן הבוטני, התמקדה בשלוש עובדות בסיסיות שעל-פיהן הגן פועל: כגן בוטני יחיד של אזור הצפון מגיעה לכאן אוכלוסייה מכל הצפון; העובדה שהגן נמצא בתוך מכללה למורים; העובדה שאנו נמצאים כרגע במשבר סביבתי, משבר של קיימות. הגן פועל סביב העניין הזה. פרופ' גידי נאמן, מרצה לביולוגיה וסביבה בחוג לביולוגיה במחלקה להוראת המדעים, הצביע על כך שאנו יכולים להראות לסטודנטים שלנו את הטבע כאן ב מקום, בלי לנסוע למקומות רחוקים. אנחנו מסלול כלאיים בין אורנים לבין אוניברסיטת 6 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

7 חיפה. אין אוניברסיטה שלוקחת את הסטודנטים שלה לשדה כמו שאנחנו עושים זאת. אנו רואים שבוגרינו ממשיכים בכך עם התלמידים ועם החניכים שלהם. הסטודנטים שלנו הם גם אלה שמדריכים בתי-ספר וקבוצות בסיורים בגן הבוטני. ד"ר שרה פאר, ראש החוג להוראת מדעי הטבע והסביבה, העידה על כך שאנו מנצלים את הגן כדי לראות פרחים וצמחים וגם תופעות הקשורות לאקולוגיה. המגע הישיר עדיף על הצגת תמונות, מצגות ולימוד תיאורטי. ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה, גילה כי הסטודנטים שלנו מבוקשים בכל מקום הרבה בזכות ההכשרה שהם מקבלים כאן, שחלק חשוב ממנה הוא הגן הבוטני, בין אם הם עוסקים במחקר או בהוראה בהמשך דרכם. במסגרת השאיפה לק דמה קלטנו עכשיו מרצה חדש מתחום ההדברה הביולוגית. ד"ר יורם גרשמן, מרצה לביולוגיה וסביבה, מלמד יותר בכיתה ובמעבדה. גרשמן הציג את הפרויקטים שלו, שעוסקים בין היתר בחומרים אנטי-סרטניים. עבורו הגן משמש גם כמקור לצמחים למחקר. מוקי: החוג לספרות מקיים קורס בשביל השירה בגן הבוטני. גם החוגים לאמנות ולחח"ק מנצלים את הגו לצורכיהם. נעשות בו פעילויות עם נוער בסיכון. הגן משרת אוכלוסייה אדירה. זה עתה סיימנו את קורס פרמה-קלצ'ר הראשון )ראו ידיעה בעמ' 8(. כל אחד מהבוגרים קיבל פרויקט אקולוגי משלו. 40 דונם מתוך הגן הבוטני משמשים כשטח פעיל. חגי מרום, יו"ר הוועד המנהל של המכללה, אמר כי מעבר לממד של הגן הבוטני צריך לראות את הדברים בראייה קצת יותר כוללת. יושב איתנו ראש המועצה האזורית, דב ישורון, שהוא חבר בוועד המנהל שלנו. יש כאן מערכת מפוארת להכשרת מורים. אורנים יחד עם סמינר הקיבוצים מהוות מכללות חינוכיות מובילות. בוועד המנהל נציגים של התנועה הקיבוצית אבל סגל ההוראה בא מאוכלוסיות שונות ובוודאי ציבור הלומדים. לומדות פה גם אוכלוסיות חלשות שיוצאות מכאן וחוזרות לקהילה שלהן מועצמות ומחוזקות. יש לציין גם את המדרשה שהיא גורם משמעותי של לימודי יהדות בתוך חברה חילונית. מכינת רבין היא מהטובות ביותר מבין המכינות הקדם צבאיות. אם את שמה במשרדך דגש על אחריות חברתית, יש לנו פה פרויקט 'שמים את הצפון במרכז' שמעצים אוכלוסיות חלשות. אנחנו נמצאים בתהליך בדיקה של מיזוג עם מכללת ויצ"ו בחיפה ובודקים אפשרות של הליכה משותפת יחד איתם לות"ת. בשנה שעברה חגגנו כאן 60 שנות אורנים. התארח כאן שר החינוך גדעון סער שסיפר שבתו דניאלה מורה חיילת באורנים. הגן הבוטני משמר מרחב שאין לגביו תכניות בנייה נדל"ניות. בראייה כוללת הגן הבוטני הוא חלק מרצועת המגן של המכללה. אורי שייניס הוסיף: וגם מפריד ומסנן את הזיהום ממפרץ חיפה. לדברי אביגיל הלר, מנהלת תחום הנדסת הצומח וגנים בוטניים ומנהלת המועצה לגנים בוטניים, הגן צריך לשמש להובלה בוטנית בכל אזור הצפון לשימור צמחים בהכחדה ולשימור שטחי חקלאות. יש חשיבות לכך שהגן יהיה פתוח למרחב הכולל. על כך השיבה נגה: אנחנו מנסים ללכת בכיוונים האלה. הגן פתוח לכולם, גם בשבתות, ללא תשלום )למעט הדרכה(. זו זרוע בוטנית אבל גם חברתית. אביגיל: יש פה תהליך של השפעה רחבה יותר על הקהילה ועל האזור כולו. יאיר הוסיף כי משרד החינוך נסוג ממהלכי תקצוב. מהלך ההפעלה החל בעקבות חוק הגנים הבוטניים. אורנים תקצבה חלק ניכר מהפעילות בו, אף כי הדבר מעבר ליכולתה התקציבית, וחתם: "אנו זקוקים לתמיכת משרד החקלאות בעניין זה". 7

8 ט"ו בשבט באורנים צילמו: שרה שגיא ומשה קסטוריאנו מה בין ט"ו בשבט ופרמקלצ'ר? בסיור ט"ו בשבט לעובדי אורנים נפגשנו באמפיתאטרון וירדנו לכיתת הגן הבוטני. דורית זיג סיפרה על קורס הפרמקלצ'ר )Permaculture( שבו השתתפה ויוני שהשתתף גם הוא בקורס חילק בגאווה צנוניות מביכורי הקורס. בהמשך ביקרנו בחלקת המרוות אשר שתלנו בשנה שעברה ושצמחו לתפארת הגן הבוטני. משם המשכנו דרך כמה מהעצים המרשימים בגן וקיבלנו הסבר עליהם ועל תהליך הטיפול הייחודי שנעשה בהם על-ידי מומחים לאורטופדיית עצים של משרד החקלאות. הסיור הסתיים בשתילה של חלקת צמחי סלעים במסלעה של קבר מרגולין. לחלקה זו שתי מטרות: האחת, להציג צמחים האופייניים לבית גידול של סלעים חשופים ומצוקים. והשנייה, להדגים אפשרות לגינון של מסלעות ביתיות מצומח מקומי )עמיד, בעל דרישות צנועות, נאה(. מתנת הגן הפעם הייתה - כדורי זרעים - גושים דחוסים של אדמה, קומפוסט וזרעים שנועדו לפיזור בשטחים ציבוריים במטרה שיישמרו וינבטו בזמן המתאים. שיטת הזריעה בכדורי זרעים היא שיטה עתיקה מהמזרח הרחוק שחזרה לשימוש ע"י החקלאי-פילוסוף היפני מסנובו פוקאוקה. להתראות בשנה הבאה, מוקי פרמה מה? דורית מונטיליה זיג, אסיסטנטית בבית מרגולין שהשתתפה בקורס פרמקלצ'ר שואלת ועונה: רציתי לספר על יוזמה מבורכת של מוקי גרוס קורס פרמקלצ'ר. מה פירוש? פרמה - פרמיננט מקיים; קלצ'ר - תרבות או אגריקלצ'ר חקלאות; פירוש הביטוי, אם כן, חקלאות מקיימת ותרבות מקיימת. למה הכוונה? מדובר בשינוי תפיסה, שינוי ההסתכלות שלנו על החיים. מעבר מתרבות צרכנית לתרבות מקיימת. מכאן גם שינוי באורח חיים. לדוגמה, אנחנו מצפים שחשמל יגיע לביתנו ונוכל לעשות בו כחפצנו לתאורה, לכביסה, לרחיצת כלים, לשימור מזון... אבל הדלק השמור באדמה מתמעט. צריך למצוא מקור אנרגיה חלופית. אנרגיה שהמקורות שלה מקומיים יותר, אנרגיה שהמקורות שלה אינם בני חלוף. ובאמת כבר היום יש יוזמות מגוונות לאנרגיה, כמו ניצול רוח בוואדי מסוים - לשימוש המשפחה; ניצול זרימת מים - להפקת אנרגיה ו/או לאיגומם לשימושי מים שונים; ניצול בערת אשפה, כמו פסולת זיתים לחימום; ניצול אנרגית השמש ועוד. אפשר להגיד - חזרה לחיים כמו פעם? כן ולא - מדובר בניצול אנרגיה בכלים מודרניים. אבל האנרגיה החלופית לא תאפשר לנו בזבזנות אינסופית. במיוחד אם ניקח בחשבון את האנושות כולה ונצפה שלכל אדם תהיה מעט האנרגיה עבורו. אז מה, נגור בבתים קרים מדי בחורף וחמים מדי בקיץ? נבנה בתים השומרים על קור ועוד מתקררים בלילה או בבריזה מקומית - לתקופת הקיץ. אותם בתים ישמרו על חום הבית בחורף, ועוד יתחממו במהלך היום בניצול אור השמש. 8 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

9 עקרון יסודי בפרמקלצ'ר הוא 'מפסולת למשאב' וכן עקרון שלכל עניין וחפץ, נמצא כמה שימושים. האם יכולים אנו לפעול באופן דומה לגבי הפסולת שלנו? התרבות הצרכנית יוצרת הררי אשפה. נוכל לעשות בה שימוש על-ידי הפרדה במקור. מיון האשפה בבית למרכיביה מאפשר שימוש חוזר או הפיכת האשפה למשאב: חומר אורגני לקומפוסט לגינה, מתכת לתעשיות מתכת, זכוכית, נייר, בדים... מחשבה על שימושים חוזרים במוצר תנחה אותנו ליצור בדים צבועים בצבעים לא רעילים, או ייצור נעליים כך שעם התבלותן נוכל להפריד בין חומרי היצור ולמחזר כל חומר בנפרד... אמרנו גינה? כן. בכל בית, אפילו בעציצים במרפסת או במטבח. ניתן לגדל עצי פרי וירקות או פרחים. ניתן לדשן בקומפוסט שייצרנו. כמה טעימה חסה טרייה שגדלה בגינה שלנו או תפוח מהעץ... או תות-שדה בעציץ. מדובר בתרבות חדשה, תרבות מקיימת, תרבות המשנה את התפיסה שלנו לגבי החיים. תרבות אנושית שמפיחה בי תחושת חום והרבה אופטימיות. כלומר - אנרגיה מקיימת. אפשר להסתכל על הטבע סביבנו ללמוד עקרונות וליישמם בחיינו. בטבע אין אשפה או פסולת. עלה שנשר מעץ משמש לשמירה על חום הקרקע, לשמירה על לחות-האדמה, אותו עלה משמש כמזון למפרקים ולאחר פירוקו משמשים המינראלים להזנה חוזרת של העץ שממנו נשר. תיקון טעות בכתבה על מתנדבי הגן הבוטני בגיליון הקודם של רוח אורנים שובש שמי לדבורה גנני )שיבוש דווקא מאתגר...(. אכן הקמתי את ארכיון הגן הבוטני ומצאתי בו דברים מעניינים שיופיעו בקרוב באתר הגן. אני נהנית לקרוא את המגזין מאיר העיניים ולהתעדכן. כל הכבוד! בברכה, דבורה ירדני ברכות לנעה אגמי )משדמות( להולדת הבן ליובל פרידמן )משדמות( להולדת התאומים )בת ובן( לד"ר מירה קרניאלי להולדת הנכדה לעבד זובידאת - להולדת הנכד לשולה נחמיאס להולדת הנכד 9

10 מ ד ב ש ה מ ע ק צ ה הבלעות פונטיות: תהליך טבעי בהתפתחות השפה פרופ' רינה בן-שחר כידוע לכול, כשאנו מדברים, אין אנו טורחים להשמיע כל צליל וצליל מצלילי המילים. הדיבור הספונטאני מתאפיין בנינוחות וברפיון פונטי, ובכלל, בעת הדיבור אנו משקיעים את המאמץ המינימאלי הדרוש למסירת דברים שיהיו מובנים לשומע. עיקרון זה, של חיסכון במאמץ, בא לידי ביטוי לא רק בהיגוי, אלא בהיבטים אחרים של הלשון, כגון במבנה המשפטים ובדרך מסירת הרעיונות. ברשימה זו אתמקד בהיבט הפונטי, באחד התהליכים הראשיים בשינוי השפה הבלעות פונטיות )קיצורים פונטיים(, המשנות תדיר את תבניות המילים, מעצבות תבניות חדשות בלשון ולמעשה מניעות את כללי הלשון. התפיסה העממית המקובלת היא שהבלעות פונטיות, כגון 'יומולדת', 'תן ת'ספר' )תן את הספר(, 'מזתומרת' )מה זאת אומרת(, 'סתכל' )תסתכל, ה סתכל(, 'א נ צ ך' )אני צריך(, 'לוידע' )לא יודע(, 'היא אוהב תותו' )היא אוהבת אותו( וכד' מעידות על רישול, ומקומן לא יכירן בשפה תקנית. אולם מחקר הלשון מלמד אותנו, שחלק גדול מהמילים התקניות בעברית )ובשפות אחרות( הן תוצאה של קיצורים פונטיים, שנעשו בעבר בדיבור תחילה, וחדרו במשך הזמן גם ללשון הכתובה. במילים אחרות: חלק מהצורות המקוצרות הפכו לצורות תקניות, ודווקא בצורתן המקוצרת עלינו לבטאן כיום. מכאן אפשר לשער שחלק גדול מההבלעות הפונטיות שאנו מבליעים בלשוננו כיום, ייקלטו אף הן במשך הזמן בכתב ויוכשרו למהדרין. עדיף אפוא להתבונן במילים בשפה כמילים הנתונות בתהליך דינאמי של שינוי. הנה לדוגמה מילים תקניות בעברית, שכבר בלשון המקרא הן מיוצגות בצורתן המקוצרת, כלומר, כתוצאה של הבלעה פונטית: מ ח ר, השורש המקורי של מילה זו הוא א.ח.ר, במשמעות מאוחר יותר, כלומר: היום המאוחר. צורה מקורית משוערת: 'מ א ח ר'. העיצור החלש א' נבלע. כך גם במילים מחרת, למחרת. מ את ים, העיצור א' במילה זו אינו הגוי כלל, אך לפחות נשאר לו שריד בכתיב המילה. והשוו למאה, מאות, שם העיצור א' כתוב ואמור להיות הגוי, אך בדיבור הוא לרוב לא נשמע )להזכירכם עקרון החיסכון במאמץ(. ל מ רות, צורת המקור של הפועל משורש מ.ר.ה בבניין הפעיל, קיצור פונטי של להמרות )להתנגד(, צורה שהפכה למילת ניגוד שימושית בעברית, בהשמטת העיצור החלש ה'. ל ש מ יע, קיצור של להשמיע, המופיע בתהילים כ"ו, 7: "ל שמיע בקול תודה". דוגמאות של הבלעות פונטיות כאלה יש במקרא למכביר. אולם ההבלעות הפונטיות אינן נחלתן רק של מילים בודדות. הן עשויות לפעול בתבניות מסוימות באופן קבוע, ובעצם לשנות את כללי הדקדוק. נתבונן לדוגמה ברצף הזה: ה ב י ת, ו ה ב י ת, ל ב י ת, ב ב י ת, כ ב ית. ה' הידיעה נבלעת באופן קבוע אחרי מילות היחס בכ"ל. הצורה המקורית המשוערת: " ב ה בית", "ל ה ב ית", " כ ה ב ית". היגוי מהיר של המילה שבה מופיעה ה' הידיעה לאחר מילת היחס )כלומר, במיקום של אמצע המילה( מביא להבלעה שלה, כיוון שה' הוא עיצור חלש, כמוהו כא'. שריד לשימוש המקורי בה' הידיעה, בלא הבלעתה, אפשר לראות לדוגמה בפסוק המקראי הזה: "ה' ב ה ש מ י ם חסד ך", תהילים ל"ו, 6. ולאן נעלם העיצור ה' בנטיית הצורות של בניין הפעיל והופעל? האם מישהו הרגיש בחסרונה? בכל צורות העבר של הפעיל והופעל, כגון ה ר ג יש, ה ד ב יר, ה מ ל ך וכד', מופיעה ה' ההפעיל או ההופעל, שהיא הסממן הצורני הבולט המאפיין את הבניינים האלה. אבל בהווה ובעתיד נכתוב או נאמר: מרגיש, מדביר, מורגש וכד', בהבלעת ה' הבניין שאמורה הייתה להופיע באמצע המילה. בעצם היינו אמורים להטות צורות של בניין הפעיל כך: הרגיש, הרגישה, "מ ה רגיש", "מ ה ר גישה", "י ה רגיש", "ת ה רגיש" וכו', תוך שמירה על ה' ההפעיל. ובהופעל: הורגש, הורגשה, "מ הורגש", "יהורגש", "תהורגש". אך בדיבור השוטף נבלע העיצור החלש ה' באמצע המילה, ותבניות הבניינים הפעיל והופעל השתנו לאורך כל המערכת. פה ושם נשמרה ה' ההפעיל או ההופעל, כשרידים להיגוי המלא יותר בעבר, לפני ההבלעה הפונטית. ב פועל להודות, לדוגמה, ה-ה' אינה שורשית, אלא שייכת לבניין הפעיל. בתחילת המילה אנו מבטאים אותה: הודיתי, הודית וכד'. אך באמצע המילה היא נבלעת: מוד ה, מודים, אוד ה, תודי. כך בכל נטיית ה פעיל או הופעל, כאמור. אך בכמה פסוקים מקראיים ה' זו נשמרה. לדוגמה: "ע מ ים י ה וד ו ך" )=יודו לך(, תהילים מ"ה, 18. ומה דעתכם על צורת המילה מ הוקצ ע )במשמעות משויף(? המילה מהוקצע היא בעצם צורת הופעל השומרת על ה' ההופעל, במצב שלפני הבלעת העיצור ה'. בשונה מרוב צורות הפעיל והופעל שבהן נבלעת ה' הבניין בהווה ובעתיד, במילה בודדת זו נשמרה ה-ה': "מידה אחת לארבעתם מ ה ק צ עות", יחזקאל מ"ו, 22. לפי נטיית כלל המערכת, היינו צריכים לומר "מוקצע", "מוקצעות", כמו מורגש, מורגשות. והנה, שמרנו עד היום במילה זו על ההיגוי המלא, כפי שהוא מיוצג במילה יוצאת דופן זו במקרא. כדוגמה אחרונה להבלעה פונטית )מתוך סוגים רבים של הבלעות( אביא את שמות העצם בנטייה מסוג: ב ית ם, ד ר כ ם, טוב ת ם וכד' שם עצם בנטיית כינוי השייכות בגוף שלישי רבים )הם; במשמעות: הבית שלהם, הדרך שלהם, הטובה שלהם(. דרך נטייה זו היא דרך המלך בנטיית השמות, הן בלשון המקרא והן בלשון ימינו. אך השוו שמות נטויים אלה לשמות ברבים: בתיהם, דרכיהם, טובותיהם. בנטיית הרבים אנו מבטאים את כינוי הגוף הם במלואו: דרכיהם. ברור הוא שבעבר היה כלול כינוי זה הם, גם בנטייה ביחיד, כגון: " ב ית ה ם", " ד ר כ ה ם", "טוב ת ה ם", אך עיצור זה נשחק ואין לו זכר עוד. תוצאת השחיקה הפונטית הפכה לצורה התקנית המקובלת, גם אם אין היא הצורה ה"מקורית". בתוך הטקסט המקראי ניתן לראות אפוא "התנדנדות" בין צורות מלאות לפני ההבלעה הפונטית, לבין הצורות המקוצרות לאחר ההבלעה הפונטית. הגיוון בהיגוי מראה שבכל תקופה בתולדות הלשון, כשבצד הלשון הכתובה התקיימה גם לשון מדוברת, היה קונפליקט מתמיד בין ההיגוי בשפה המדוברת לבין הצורות הכתובות, שייצגו את המילים התקניות במלואן. תהליך טבעי זה של שחיקה פונטית פועל את פעולתו בכל הזמנים ובכל השפות. 10 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

11 אמנות, יצירה, חינוך - ומה שביניהם כנס שלישי בנושא, בהגשת תחום דרמה ומבע יצירתי )שילוב צילמה: שרה שגיא אמנויות בחינוך( בדברי הברכה שלה אמרה ורדה קנול-יהלום, רכזת לימודי דרמה ומבע יצירתי, שזוהי השנה השלישית שבה נערך הכנס הנושא את השם "אמנות יצירה חינוך - ומה שביניהם". מטרתו היא לחשוף את הסטודנטים של הגיל הרך בפקולטה לחינוך ושל המקבץ לשילוב אמנויות בחינוך בחטיבת מח"ר ושל כל שוחרי היצירה במכללה למגוון העשיר ורדה קנול-יהלום של השיעורים בתחומי האמנות והיצירה השונים שתחום דעת זה מציע. כל שנה נבחרים נושאים אחרים להיות מוצגים ולייצג את המקצועות דרמה ותיאטרון על כל ענפיהם, כתיבה יוצרת, קולנוע, תנועה, ומוסיקה. המטרה בלימוד מקצועות אלה אינה להפוך את הסטודנטים לאמנים מקצועיים, שכן "לא כל אחד נועד להיות זמר אופרה" כדברי השיר "הפרה שרצתה להיות זמרת" מאת נורית זרחי, שאותו קראה ורדה בדברי הפתיחה, אלא לעזור לכל אחד "להוציא את שירו מבפנים אל החוץ". הדגש הוא על פיתוח היצירתיות, פיתוח האישיות היוצרת של המחנך והטמעת היצירה והאמנות כשפת הדיבור של החינוך וההוראה. קלאודיה גרמן, ראש התכנית להכשרה להוראה לגיל הרך, אמרה בדברי הברכה שלה כי בגיל הזה יש חשיבות לחשיפת הילדים לתחום האמנויות. למחנכת ולגננת מקום חשוב בכך. הדבר מאפשר את העשרת עולמו של הילד וכן הבעה בתחום הרגש והמחשבות. פתחה קבוצת התיאטרון של פרופ' רות קנר, יוצרת תיאטרון מקורית שפיתחה במהלך השנים שפת במה ייחודית בתכניתה "סיפור מחפש במה". השפה התיאטרלית של הקבוצה עשירה בתנועה, בדימויים חזותיים, בעבודת טקסט ייחודית ובהתייחסות מקורית לנופי הטבע ולנופי נפש האדם. בחלק הראשון העלו שתי שחקניות מבחר קטעים מתוך תכניתם "טעמה של עוגיית מדלן" עפ"י פרופ' רות קנר "בעקבות הזמן האבוד" מאת פרוסט, תכנית שעסקה כולה באוכל. בהמשך העלתה הקבוצה כולה קטע בימתי דינמי מתוך "אצל קבוצת התיאטרון של רות קנר בפעולה הים" מאת ס. יזהר שעל אף שפתו המורכבת נראה שהובן היטב ע"י הצופים. לסיום העלתה הקבוצה בשפתה הייחודית את "הנער ביער" מאת ביאליק מתוך תכניתם החדשה המיועדת לילדים. זה היה מפגש מרתק בין ספרות ובמה שאיפשר לצופים לחוות את הטקסטים בדרך חדשה. בחלקו השני של המפגש סיפר המחזאי רועי רשקס, המלמד כתיבה יוצרת וכתיבה דרמטית, על תהליכי כתיבה ויצירה מזווית אישית. בהרצאתו "איך הפכה הכתיבה את שירחאן ל ב לו הדוב?" דיבר רשקס על חוויות אישיות שלו כיוצר ועל האופן שבו אפשרה לו הכתיבה להיפטר ממטענים נפשיים קשים. הנוסחה המיוחדת שלו, בהיפוך לתפילה "אנא בכוח" היא "אנא ברוך" וזו, לדברי ורדה, גם הנוסחה המיוחדת שפיתח לעידוד יכולות כתיבה חסומות אצל תלמידיו. אחרי "אתנחתא קצרה בתנועה" שהנחתה גייל סוסקין הגיעה הרצאתה של אלונה פרץ - "מיומנויות תגובה במציאות משתנה", על אימפרוביזציה וחינוך. לדברי אלונה, אלתור, במשמעותו הפשוטה ביותר, הוא היכולת להגיב בלי תכנון מראש, בצורה ספונטנית, מרגע לרגע. זהו הציר שמאחד סביבו את אלונה פרץ כל ההגדרות השונות לאלתור. על-פי תפיסתה, אלתור הוא היכולת להגיב כל רגע מחדש, מתוך בחירה ולקיחת אחריות, למציאות המשתנה והקבועה - הפנימית והחיצונית - וליכולת ליצור בכל פעם מחדש את היחסים הדינמיים שביניהן. אלונה העלתה לבמה כעשר מתנדבות מקבוצותיה השונות שלא ידעו מה מחכה להן, והן היו הדגמה חיה לכוחה של האימפרוביזציה כשמוכנים לזרום איתה. לסיום הן אלתרו מחווה תנועתית ומילולית של תודה לורדה עם סיימה את תפקידה, וגרמו לה לדבריה להתרגשות מרובה. מי שתחליף אותה מהשנה הבאה תהיה גייל סוסקין וכולנו תקווה שהדרך תימשך... 11

12 על אוכל וספרות ילדים כנס מרים רות תשע"ב כתבה וצילמה: שרה שגיא מתוך דברי הפתיחה של ד"ר נעמי דה-מלאך: רק תגידו ספרות ילדים חיוך גדול עולה על פני השומעים. תגידו אוכל - ריר נוטף מפיהם. ילדים ואוכל זה חיים, זה טעים, זה סימבולי, ריטואלי, אוניברסאלי. בספרי ילדים רבים הגיבור יוצא למסע רב תלאות וגבורה, ובסוף חוזר הביתה, להורים ולאוכל. פלוטו, הכלבלב מקיבוץ מגידו, שהיה לו הכול, מרק ועצם, אבל בעצם, נמאס לו לשבת כך לבדו. הוא יוצא למסע הרפתקאות שבסופו מחכים לו גדי, ובית וצלחת גדושה במזון. בעוד שבספרות העבר שפע של אוכל היה הפתרון, בספרות החדשה יותר, שפע האוכל הוא הבעיה. בספרות העממית ילדים מגורשים מבתיהם בגלל מצוקת רעב. ספרות הילדים של פעם הציגה ילדים רעבים כמו פינוקיו ואוליבר טוויסט. גם בספרות העברית של שנות החמישים עדיין יש רעב: ב'פתחו את השער' של קדיה מולודובסקי, בכמה מהסיפורים של פניה ברגשטיין ב'חרוזים אדומים', ב'ניסים ונפלאות' של לאה גולדברג ובשירים של זאב. מאז שנות השבעים של המאה העשרים, ספרות הילדים עוסקת בצדדים הפחות משמחים של האוכל. לא עוד ברעב, אלא בהפרעות אכילה. גיבורים שאוכלים יותר מדי: ב'זולל' של נורית זרחי ילד תוקפני שזולל ונשאר תמיד רעב, בספרה האחרון של חוה חבושי 'לא מרשמלו ולא ציפורים' ילד עם דימוי גוף בעייתי, וטל ב'לטל לא קל' של איתן פרידמן סובל מעודף משקל. גיבורים שאוכלים פחות מדי: אל יואש, סרבן האכילה הידוע של ע' הלל, שהיה חלש כמו קש, מצטרף הילד בשיר 'המכשפה' של אפרים סידון. גם הוא לא רצה לאכול למרות איומי אמו, שתבוא מכשפה ותאכל אותו. )בסוף היא אכלה את האימא, כי הוא היה רזה מדי(. גיבורים שאוכלים רק מה שמתחשק להם )אכילה בררנית(: האריה שאהב רק תות בספרה של תרצה אתר. האם לפנינו חברה שבעה, או ספרות שבעה, או שניהם? שלומית מילמן הרצתה על "עוגייה בבית חיים בבית: ריק וכיסופים ב'הבית של יעל' ובביתו של הירשל". הרצאתו של ד"ר ניר אביאלי נקראה סבתא בישלה דייסה: אוכל והסדר החברתי. ונפתחה במחמאה: "רעיון מרתק ומקסים לכנס" ובהבהרה: "כאנתרופולוג שחוקר אוכל, ולא חוקר ספרות ילדים, אנסה להציע בסיס תיאורטי לדיון באוכל כמוצר תרבותי". אוכל הוא המוצר התרבותי היחידי החוצה את גבולות הגוף )כמו סקס (. הוא הופך, דרך העיכול, לחלק פיזי מהאני-הפרט. מדובר בפרקטיקה אנושית מרכזית אשר סדר היום הפרטי והכללי מסודרים לפיה. טענתו המרכזית: "אוכל הוא דרך המלך אל הלא מודע התרבותי". הוא מהווה מקור מרכזי לדימויים בשפה: "לבלוע", "לעכל", "בטן ד"ר משה יצחקי, שלומית מילמן וד"ר ניר אביאלי מלאה". מרקס אמר: "כל מה שנכנס לפה משמין, וכל מה שיוצא ממנו מבזה". ניתן להתבונן על אוכל ועל מנהגי אכילה כדי ללמוד על החברתי ועל העקרונות המארגנים אותו. אביאלי הציג מעט מממצאי מחקרו לגבי ילדים ואוכל - בווייטנאם ובישראל. בווייטנאם כולם ליד השולחן, הילדים אוכלים בקערות גדולות, בכריעה על סף דלת המטבח כמו הכלב והחתול: לימינאליות וסוג של חייתיות. הדבר משקף מתח בין טבע לתרבות - הילדים כ"חיות קטנות", שצריך לתרבת. האוכל מוגש מן המבוגר ביותר אל הצעיר, כאשר הגיל, ולא המגדר, קובע את הסדר. בארוחות טקסיות הילדים לרוב לא משתתפים כלל. מה ששוב מצביע על מעמדם הסי פי, כמי ששייכים לספירה הביתית אך לא הציבורית. בישראל חקר אביאלי אוכל וכוח בכמה אתרים: גן סאקר, חדרי אוכל קיבוציים, אוכל בכלא צבאי לאסירים פלשתינים וכו'. סדר הגשת האוכל בארוחת סוף השבוע מתארגן בשני מודלים: המודל הפטריארכלי או 'מודל הקידוש': "אימא מכינה, ומגישה קודם לאבא/סבא" לפי סדר גביע הקידוש. מאפיין חברה פטריארכלית מסורתית. מודל 'קודם לילדים': שהם "בבת עינינו" וגם "לא יכולים לחכות"; וחוץ מזה: "ניתן להם קודם כדי שנוכל לאכול בשקט". המודל חושף רובד נוסף: הילדים הם אכן ציפור נפשנו אבל גם מטרד לא קטן... במנגל יום העצמאות היחס האמביוולנטי מתעצם: סדר הצלייה - נקניקיות וכנפיים, המבורגרים וקבב, שיפודי פרגית, סטייקים. מן המהיר והזול אל האיטי, האיכותי והיקר. סדר האכילה המוצהר: ילדים נשים גברים. הנוסחה: הגברים, בעלי האופי החזק זוכים לבשר המשובח והיקר, ואילו הילדים )והנשים( חלשי האופי שלא יכולים לחכות, אוכלים את הבשר הנחות. סדר הצלייה והאכילה מהווה היפוך של הנרטיב הפורמאלי של 12 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

13 יום העצמאות העוסק בגברים המקריבים את עצמם למען נשיהם וילדיהם, נרטיב קולינארי אלטרנטיבי אשר מצביע על עליונות הגברים ומעניק להם פריווילגיות. יתר על כן, בפועל הגברים אוכלים לאורך כל הדרך, ולא מתאפקים, מה שמדגיש עוד יותר את הפריווילגיות שלהן זוכים הגברים על פני נשיהם וילדיהם. ד"ר משה יצחקי הרצה על קיפודים, זהות מינית ומיני מזונות - עיון משווה: בין 'עצות' מאת לאה גולדברג לבין פודי הקיפוד מאת מרים רות. בזיקה שבין מיני מזונות לבין עיצוב הזהות המינית בספרות הילדים. בשני הסיפורים שהוצגו בהרצאה, ניתן לקיפודים ולמזונותיהם מקום מרכזי בעיצוב תודעת הקורא באשר לזהותה ולתפקידה של האישה-האם בזוגיות ובתהליך גידול ילדים. הסיפור 'עצות' של לאה גולדברג מציג את התפיסה המסורתית שמרנית באשר לתפקיד האישה, המיוצגת בסיפור על-ידי ארנבת, שכל מעייניה לגרום עונג לבן זוגה באמצעות הארוחה שתכין לו. בעלי חיים אחרים הפוקדים את הבית, ספק מחפשים ד"ר יחיל צבן:"הקשר הראשוני שיש לנו עם הזולת הוא דרך הפה. הילד אוכל את אימא. אבל יצר האכילה גם מלא אלימות, תסכול ואי-הבנה. ילדים הם סוג של קניבלים. הם אוכלים אוכל, זמן, אנרגיה, כסף, עצבים." את בעל הבית הארנב, ספק מחפשים לפתות את בעלת הבית, מציעים לארנבת מתכונים צמחוניים, הנדחים בנימוס על-ידה, משום שאין בהם משהו יוצא דופן. בעל החיים היחיד המציע ארוחה שונה, בשרית, הוא הקיפוד, המסמל את הפן הזכרי, הייצרי, על-ידי הקוצים, סמלו הפאלי, והן בסוג הארוחה. העלילה מסתיימת בהצהרת נאמנות של הנקבה לזכר ובשמירת היררכיית התפקידים של כל מין, באמצעות הארוחה הדשנה המוליכה אל המיטה. בסיפור "פודי הקיפוד" מציגה מרים רות מודל תרבותי פמיניסטי, מורכב, נועז ומרתק החותר גם תחת מודלים חינוכיים והיררכיים בתרבות היהודית. בסיפור זה שבו בולטת בהיעדרה דמות האב, נוטלת האם הקיפודה את תפקידו ומחנכת את בנה כיצד לצוד ולשרוד בג'ונגל הקיום. כל מאכלי הקיפוד בסיפור מבוססים אמנם על בשר, היינו על היסוד הייצרי, אבל האמצעים שהאם מנחילה לבנה כיצד לשרוד אינם כליו הגבריים דווקא, אלא המלים והשירה הבוראות מציאות. המושב השלישי נפתח בהרצאתו של ד"ר יחיל צבן ילדים מתוקים; אהבה וקניבליזם בספרות ילדים. המילה אהבה היא מעין סוג של דת חילונית. לעומת זאת קניבליזם היא מילה שתוקה. והנה, דווקא בספרות ילדים יש שפע של מופעים קניבליסטיים. באגדות האחים גרים בני אדם, נחתכים, מומלחים ומבושלים. אבל גם ביצירות עכשוויות תמימות אנו מגלים לפתע היבטים קניבליסטיים. למשל 'ילד מתוק' של חיה שנהב שבו לכל אצבע ולכל חלק בגוף יש טעם משלו. או 'הצפרדע' של גולדברג: "רק אל תתחפשו לזבוב כי יודעת דודה לאה גם לבלוע כצפרדע". צבן מבקש לגעת בקצה המזלג, תרתי משמע, בקשר שבין קניבליזם ואהבה. כבר בכתבים עתיקים מאוד האהוב והאהובה הם מאכלים )בשיר השירים: "מה טובו דודייך מיין.. נופת תיטופנה שפתותייך.."(. השפה עצמה משמרת את הקשר בין אכילה לאהבה. האוכל כלקסיקון של רגשות שאותו אנו רוצים להביע כלפי ילדינו. הקשר הראשוני שיש לנו עם הזולת הוא דרך הפה. הילד אוכל את אימא. אבל יצר האכילה גם מלא אלימות, תסכול ואי-הבנה. ילדים הם סוג של קניבלים. הם אוכלים אוכל, זמן, אנרגיה, כסף, עצבים. הספרות הזו עוסקת גם בדילמה של המבוגר. איך מתמודדים עם רגשות העוינות כלפי הילד? מקס ומוריץ הוא סיפור אכילת ילדים. אופציה נוספת: לחנך את הקניבל הקטן. נירה הראל, סיפרה בהרצאתה אוכל, קדימה אוכל על כמה מספריה שבהם הגיבורים אוכלים במסגרת משפחתית מאכלים שאולי כל אימא יודעת לבשל. תמצית המשפחתיות היא ארוחת יום שישי. ארוחת ערב משותפת שבמהלכה עולים כל כך הרבה דברים, ויש לשים לב גם למה שלא נאמר סביב השולחן. הרצאתו של המאייר דני קרמן נקראה להשביע את העין: על אוכל באיורים לספרי ילדים. קרמן עמד על ההבדל בין סופרים למאיירים; תפקיד המאייר היה להביא לילד מקומות ואובייקטים שהוא לא יכול לראות במציאות. קרמן לא רואה את תפקידו כדידקטי, אלא אם כן מדובר בספרי לימוד. מבחינתו אוכל הוא הדבר הכי גרוע שאפשר דני קרמן לצייר. בספרי הבישול תפקידו לעורר תיאבון. קרמן הראה את התפתחות ציורי האוכל בספרי הילדים. הוא הציג איורי אוכל של מאיירים שונים ושלו מתקופות שונות. לבסוף הדגים קרמן באיור את ההבדל בין מאיירים לסופרים. למאיירים חסר ממד הזמן. הם קובעים איך ייראו הדמויות ואיך ייחרתו בזיכרון. 13

14 והיא שעמדה הגדת נשים הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש לקראת פסח יוצאת לאור לראשונה הגדת נשים. ההגדה כוללת בנוסף לטקסט המסורתי טקסטים מקוריים של יוצרות שונות המאירות באור חדש את הטקסט המקורי ומוסיפות לו את נקודת המבט הנשית, החסרה מאוד בהגדה המסורתית. ההגדה יוצאת לאור על-ידי המדרשה באורנים מרכז חינוכי העוסק בהתחדשות החיים היהודיים בישראל. בין הכותבות: יוכי ברנדס, סיון הר-שפי, עלמה זהר, רבקה לוביץ', יעל לוין, רבקה מרים, דליה מרקס, נעמי נמרוד, אסתר שקלים ועוד. ראשיתה של ההגדה בבית המדרש "ניגון נשים" במדרשה באורנים, שבו לומדות נשים מכל הזרמים, ויוצרות פרשנות חדשה למקורות עתיקים. במסגרתו נערך מזה כעשר שנים סדר נשים לקראת ליל הסדר, ובכל שנה נכתבת הגדה חדשה על-ידי נשים. כתיבה ויצירה זו הן הבסיס למדרשים שכונסו בהגדה זו. עורכות ההגדה: נירה נחליאל וענת ישראלי. מערכת: חגית אקרמן, תמי לוז גרבר, דבורה עברון. ספר חדש: "עושות סדר: סדר פסח לנשים מבט מגדרי" מאת: חגית אקרמן. רסלינג, 2012 ספרה של חגית אקרמן "עושות סדר" חוקר את התופעה המיוחדת של סדרי פסח לנשים הנערכים מאז סוף שנות השבעים במקומות שונים בעולם, מאז ההגדה הפמיניסטית הראשונה מאת אסתר ברונר ונעמי נמרוד )1975( ועד "והיא שעמדה", הגדת הנשים של המדרשה באורנים שיצאה לאור זה עתה. ספרה של אקרמן, מנהלת-שותפה ב'ניגון נשים', מתמקד בסדרי הנשים הנערכים מדי שנה במסגרת המדרשה באורנים. הספר מבוסס על מחקר שערכה הכותבת, ובו ראיינה נשים דתיות וחילוניות המשתתפות בסדרי הנשים של המדרשה באורנים. המחקר מראה תהליך מקביל להתפתחות החשיבה הפמיניסטית, שבו מתגלה מסע להחזרת הקול הנשי מהשוליים למרכז. תופעת סדרי הנשים מוצגת כיצירה מגדרית חדשנית בעלת אופי חתרני, המוסיפה ממד חדש ומרענן לתרבות היהודית. 14 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

15 דרך האחר הכנס השנתי של התכניות: חינוך והוראה לתלמידים בהדרה; הוראת שפות; הוראה רב-תחומית במדעי הרוח של בית הספר ללימודי מוסמך צילמה: שרה שגיא הכנס נפתח בהרצאתו של פרופ' דניאל בר-טל על התפיסה הקיצונית של האחר דה-לגיטימציה. לדבריו, לדה-לגיטימציה תפקיד מכריע בסכסוכים אלימים. היא מצדיקה אפליה ומספקת לגיטימציה לבצע מעשים לא מוסריים כלפי קבוצה היריבה. יש לראותה כחלק מאידיאולוגיה שמטרתה להאיר מציאות ולכוון התנהגויות של בני חברה. פרופ' דניאל בר-טל ופרופ' מרואן דווירי פרופ' מרואן דווירי עסק בהרצאתו העצמי והאחר: בין מציאות ודמיון בעצמי ובאחר כשני מושגים סובייקטיביים ותלויים זה בזה. תהליכי הכחשה, השלכה, הזדהות, והפנמה פעילים מאוד ביצירת הדימוי העצמי ודימוי האחר. הם משפיעים על מערכות היחסים עם האחר הקרוב )בני משפחה, חברים או שכנים( והיותר רחוק )אנשים מקבוצות אתניות, דתיות, ולאומיות שונות(. קבלת האחר השונה מאפשרת צמיחה של העצמי ושל האחר ואילו דחייתו או ניסיון עיצוב האחר בהתאם לעצמי, או להפך, מונעת צמיחה וגוררת אחריה הפרעות נפשיות שונות. מערכת יחסים בריאה בחברה האינדיבידואליסטית היא זו שמבוססת על אהבה עצמית ולא על אגואיזם, על אמפטיה ולא על הקרבה עצמית. מערכת יחסים בריאה בחברות קולקטיביסטיות היא זו המבוססת על כבוד וריצוי האחר ושמירת ההרמוניה בקולקטיב. פרופ' נעימה ברזל הרצתה על 'אנחנו ואחרים בתהליך בניית אומה כמתבוננים ב'פרויקט לזרוס''. במרכז ההרצאה עמד הרומן "פרויקט לזרוס" מאת אלכסנדר המון, סופר אמריקאי ממוצא בוסני. ולדימיר בריק, גיבור הספר, הוא מהגר בוסני המתגורר ב בשיקגו ונשוי לאמריקאית. הוא חוקר את מותו ב של לזרוס, מהגר יהודי צעיר שנמלט מרוסיה לארצות הברית לאחר פרעות קישינב ב לזרוס נרצח בידי מפקד משטרת שיקגו מכיוון שנראה בעיניו זר ומאיים רק בעצם נוכחותו. האירוע התרחש בתקופה שאמריקה הייתה שטופה בגל של שנאת זרים כלפי המהגרים ממזרח אירופה שהוגדרו כאנרכיסטים. בריק מבקש לחבר את סיפור ההגירה שלו באמצעות לזרוס להוויה האמריקנית המורכבת מסיפורי ההגירה. הוא יוצא יחד עם רורה, חבר מילדות, ללבוב, צ'רנוביץ וקישינב. הוא מביט על אוקראינה, מולדובה ועל בוסניה מולדתו בעיני זר אמריקאי. קווי אופיו של בריק האמריקאי- בוסני מתחלפים באלו של לזרוס היהודי שלא הספיק להיות אמריקאי ולהפך. ברזל שרטטה פרופ' נעימה ברזל בהרצאתה כמה מקווי המתאר של ההתנגשות בין אחרים, זרים ומהגרים ל"אנחנו" מובחן בתהליך בניית אומה ובהתפרקותה וניתחה את היעדר הפתרון כהוויה נוכחת של "המודרניות הנזילה", מונח שטבע זיגפריד באומן. אסתי בר-שדה הרצתה על המפגש עם האחר כמקדם התפתחות ה"אני" התקשרות ומנטליזציה. בולבי הניח כי מערכת ההתקשרות הינה ביולוגית ומיועדת לאפשר פיתוח של "מודל עבודה פנימי חיובי". היא מתבססת בשלבי ההתפתחות הראשונית דרך החוויות הנרכשות עם ה"דמות המטפלת" ומאפשרת ל"עצמי" המתפתח לפתח אסטרטגיות התמודדות במצבי לחץ, ולבסס ייצוגים פנימיים שבאמצעותם האדם מתנהל בחייו. לפי פונוגי, יחסי ההתקשרות הראשוניים עם הדמות המטפלת מאפשרים את יצירתו של המנגנון המוחי המפרש אירועים חברתיים שאותו כינה IIM (Interpersonal.)Interpretive Mechanism מנגנון זה אחראי להתפתחותן של יכולות "מנטליזציה" המאפשרות לפרט להעריך את הסביבה החברתית המווסתת. התפתחות המנטליזציה קשורה בהתפתחות הוויסות העצמי באמצעות מיזוג העצמי אל תוך רשת היחסים עם "אחר". הוצגו המרכיבים הייחודיים בקשר הבינאישי הנחוצים להתפתחותה של מנטליזציה אצל הילד, ונבחנו ההקשרים היישומיים לפיתוח "קשר חינוכי מגדל". ד"ר מיקי מוטולה שאל בהרצאתו האם אפשר לפתח אמפתיה? מדעי החברה במאה העשרים ניסו להסביר את צדם האפל והפתולוגי של האדם והחברה. מלחמות העולם הביאו לניסוח תיאוריות המסבירות התנהגויות אלימות של הפרט והקבוצה. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר תיאוריות 'חיוביות', המתמקדות בחלקים הפרו-סוציאליים של האדם, כמו אמפטיה והתנהגות אלטרואיסטית. בהרצאתו ביקש מוטולה לנסח ראייה דיאלקטית שרואה את שתי נקודות המבט כתנועה אחת, ולבחון אפשרויות חינוכיות מעשיות 15

16 שנובעות מתנועה מחשבתית זו. הוא דן בשאלה האם ניתן לפתח אמפטיה בקרב סטודנטים כלפי האוכלוסיות השונות שאיתן הם עובדים תוך כדי חקר האמפטיה כלפי הקולגות שאיתם הם לומדים. ד"ר קובי אסולין הרצה על ליברליזם ושאלת ה'אחר'; אסולין הראה עד כמה העמדה המקובלת, הרואה בגישה הליברלית עמדה פוליטית והומניסטית שבמרכזה ערכים כחירות, שוויון ואחווה, למרות היומרה ההומניסטית, אינה מביאה למרכז הדיון ביטוי משמעותי לתפיסת אחר מעובה וגדוש. עמדה זו נומקה מתוך דיון בעקרונות מרכזיים האופייניים לתפיסה הליברלית: עקרון כלל הזהב של קאנט, עקרון ההיזק של מיל, תפיסת החירות השלילית של ברלין ועוד. מנגד הוצגה עמדתו של עמנואל לוינס המציבה את האחר כישות אתית-אונטולוגית, ומחייבת אתיקה של אחרות שאינה ליברלית. מסקנתו היא שהעמדה הליברלית נותרת בעיקרה עמדה פוליטית, שאינה מאפשרת חצייה של האתי אל הפוליטי. וליד מולא העיד בהרצאתו, המלכוד של העיצוב ההדדי עצמי ואחר, כי שנות ניסיון רבות בהנחיה ובניהול קבוצות דו-לאומיות יהודיות וערביות העמידו בפניו שאלות רבות על הדינמיקה של הקונפליקט ועל הזהויות של האנשים החיים אותו. הפרקטיקה של מרבית הקבוצות העלתה שעל-פי רוב הסתיים התהליך בתחושה פסימית שאנחנו תקועים ולא מצליחים לנסח פתרון המקובל על שני הצדדים. הניסיון לחקור מדוע סוג כזה של קבוצות מגיע לאותה תוצאה ללא קשר למאפיינים השונים של המשתתפים )כגון גיל, השכלה, מקצוע, מגדר( הוביל אותו לבחינת הקשר בין הקונפליקט ובין עיצוב זהויות המשתתפים. התובנה שאליה הגיע: "הקונפליקט מאפשר לקבוצת הרוב לבנות ולעצב את הזהות של קבוצת המיעוט בצורה שתנציח את הקונפליקט ותציג אותו כבלתי פתיר. היותו של הקונפליקט לא רק אזרחי אלא אזורי ולאומי, גם בצד הפלסטיני, תורמת לאותו תהליך. וכך האחר הופך להיות אבן יסוד בעיצוב הזהות שלי." פרופ' נעים עריידי עסק בהרצאתו בכתיבת האחר, בהסתמך על התייחסותם של האחרים ועל-פי תיאוריות של מרטין בובר, לוינס ואחרים. "הסופר יוס'ל ברנשטיין אמר לי פעם במעין חרדה מביכה: 'אני מרגיש כל הזמן בשתי ישויות המתגוששות בתוכי, האם גם אתה מרגיש כך?' חייכתי במבוכה ועניתי: 'אשריך וטוב לך, שרק שתי ישויות מתגוששות בתוכך! בתוכי ישנן לפחות חמש ישויות המתגוששות ביניהן, והן קורעות אותי לגזרים!'" עריידי תיאר עצמו כשייך לכמה זהויות: הדרוזי, הערבי, הפלסטיני, הישראלי, והמשורר הסכיזופרני. השאלה היא אם כל הישויות האלה הן בבחינת אחרים, או שמא ישות אחת הנסדקת ומתפרקת לגורמים. המשורר חזי לסקלי שראיין אותו לאחד העיתונים הגיע למסקנה ש"הפעם אין לנו עניין עם גימיק, אלא עם אדם רציני, שאינו מנסה למצוא חן בעינינו, למרות שהוא כן מוצא חן בעינינו". "איני יודע מי האחר של מי בסיטואציה שבה עמדתי כמרואיין מול לסקלי ז"ל. אבל הייתי מודע לכך שדווקא אני האחר של לסקלי, העיתונאי היהודי שמייצג כביכול את הרוב השולט, ההומוסקסואל, שהוא האחר של ה'נורמטיביים', והמשורר שהוא האחר של החברה." לדמות האחר בספרות העברית צורות מגוונות, רובן נובעות משתי גישות בסיסיות: ביטולו של האחר ע"י הדחקתו או ע"י הטמעתו וההכרה בו כישות מאיימת שיש להתמודד איתה. א.ב. יהושע העמיד בספרו "המאהב" את דמות הערבי כ"אחר". האני המתבונן שייך לרוב והאחר שייך למיעוט )אין זה סוד שנעים שב'המאהב' הוא דמות ששאבה השראה ממני, אומר עריידי, ולכן אני נמצא כאן באספקלריה של הערבי והפלסטיני, בלי הזהויות האחרות(. ברומן "הכלה המשחררת" דמות הערבי מתגלמת בדמותה של סמאהר. כבר לא דמות של ילד מתבגר העובד במוסך, אלא של סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה, שהמרצים אינם יודעים איך להתמודד עם פיקחותה, המנוצלת למעשי מרמה והשתמטויות. מסקנתו של המספר המזרחן היא: "אין לנו שום תקווה להבין רציונלית את הערבים, ולכן אין ברירה אלא לחזור ולהתעמק בשירתם...". כלומר, בשלב הזה מכירה החברה הישראלית, דרך השכבה האליטיסטית בקיומו של האחר, כישות ממשית. על-פי הרצאתו של ד"ר בסיליוס בוארדי, חשוב על זולתך על תפישת האחר בשירה הערבית המודרנית, האחר בשירה הערבית נתפס בדרך כלל כאחר המערבי. המפגש עם המערבי ומאבקי התרבויות העלה בין היתר את שאלת הזהות הערבית ומעגלי ההשתייכות הפרטית והקולקטיבית הערביים. הדיון בתפיסת האחר חושף בפנינו לא רק את הה ידיינות עם האחר הזר אלא גם את ההידיינות עם האני. ההרצאה התמקדה בשירתם של משוררים כמו אדוניס, יוסף אלח'אל, ומחמוד דרוויש. אצל דרוויש מעצים המאבק הלאומי בין הפלסטינים והישראלים ונחשפת ראיית המשורר הן כלפי האחר ה"אויב" ו/או השותף העתידי והן כלפי האני הפלסטיני והערבי. וליד מולא:"הקונפליקט מאפשר לקבוצת הרוב לבנות ולעצב את הזהות של קבוצת המיעוט בצורה שתנציח את הקונפליקט ותציג אותו כבלתי פתיר. היותו של הקונפליקט לא רק אזרחי אלא אזורי ולאומי, גם בצד הפלסטיני, תורמת לאותו תהליך. וכך האחר הופך להיות אבן יסוד בעיצוב הזהות שלי." הרצאתו של ד"ר עופר קצ'רגין הייתה על בין סטיגמה )טעוני טיפוח( וסטיגמטה )לקויי למידה(: על התארגנותם ההיסטורית של שני שיחים בחינוך המיוחד; הוא קרא לחשיבה רחבה מזו המקובלת בספרות המקומית בהתייחס ל'לקויות למידה' על-ידי חשיפת משוקעותן המעמדית, האתנית והתרבותית. זו נחשפה באמצעות תיאור היסטורי, הסמכה, הנגדה וניתוח של שני שיחים חינוכו-מיוחדים: שיח 'טעינות הטיפוח' ושיח 'לקויות הלמידה'. ניתוח השיח ההיסטורי חשף את ההבנות וההבניות השונות של 'קשיי למידה' בשני המקרים. 16 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

17 ד"ר עינת ליכטינגר:"המפגש של מורים עם בני נוער בסיכון בכיתה הוא לעתים מפגש עם ה"אחר". המורים באים מרקע חברתי ונורמטיבי שונה מתלמידיהם, והמפגש אתם יוצר זעזוע ודורש שינוי בתפיסת עולמם. עם זאת, לערכים ולאמונות של מורים לנוער בסיכון וליכולתם המקצועית חשיבות רבה ביצירת סיכויי ההצלחה של תלמידים אלה." הוארו ייצוגיהם הטקסטואליים של ההורים לילדים הלקויים בשני המקרים ונבחנו משמעויותיהן של 'אשמה', 'אחריות' ו'סוכנות'. שיח 'לקויות הלמידה' ושיח 'טעינות הטיפוח' התבררו כשני מסלולים של חינוך מיוחד המכוונים לקהל 'מטופח', מבוסס ומשכיל מזה וקהל מזרחי, מעוט-יכולת ומעוט-השכלה מזה. דימא כנעאן עסקה בהרצאתה בהבניית אחרות בקרב נשים פלסטיניות משני צדי הקו הירוק. הנכבה הינה אירוע היסטורי חשוב בחיי העם הפלסטיני, בעקבותיה נחלק העם לכמה קבוצות. הפלסטינים בישראל והפלסטינים בגדה המערבית ועזה הינם חלק מקבוצות אלו. ההרצאה התייחסה לאירועים היסטוריים מכוננים ולהשפעתם על היחסים בין שתי הקבוצות ולאופן שבו הנשים הפלסטיניות משני צדי הקו הירוק מבנות את זהותן כחלק מקולקטיב אחד. מדובר בהבניה בו-זמנית של ה"אנחנו" הפלסטיני מחד, ושל הנשים בקבוצה השנייה כ"אחר". כמו כן התייחסה ההרצאה למדינה, לכיבוש ולפטריארכיה ולתפקידם בתהליך הבניה זה. ד"ר ענת ישראלי שאלה בהרצאתה: נשים: אחר ות או מודרות? בעשורים האחרונים נידונה השאלה האם האישה היא אכן 'אחר', כלומר שונה מהותית - או רק ביולוגית - מהגבר, וההבדלים התרבותיים והחברתיים המוכרים לנו נקבעו על-ידי מאפיינים מפלים ומדכאים. בתוך התפיסה הראשונה התפתחה גם האסכולה של האיכויות הנשיות המיוחדות, אשר בהקשר החינוכי נידונו רבות על-ידי נל נודינגס, שהציעה פדגוגיה חינוכית המבוססת על עקרונות נשיים של דאגה, הכלה וטיפול. האם נשים הן באמת 'אחרות' או שרק חונכנו לחשוב כך? ואם כן, האם עשויה לצאת בשורה לחברה בכלל ולחינוך בפרט מה'אחר ות' שלהן? ד"ר חגית גור-זיו הרצתה על לרדת לרגע לשוליים, לצאת מ"האנחנו-יות" שלנו; בתכנית לחינוך לצדק חברתי-סביבתי וחינוך לשלום לומדים סטודנטים/יות מרקעים שונים, ביניהם אשכנזים ומזרחים, עניים ומבוססים, גברים ונשים, יוצאי העדה האתיופית, מהגרי עבודה ועוד. המפגש המונחה ביניהם עוסק ביחסי הכוח, בדמיון ובשוני שבין הקבוצות, בהכרה, בזהות ובמאבק על נ ראות ומקום. מה תורמת ה"אחר ות" ל"אנחנו-יות"? מי יוצא נשכר מהכלה של אוכלוסיות שוליים? מה יש לנו ללמוד מהם על ה"אנחנו-יות" שלנו? ד"ר עינת ליכטינגר הרצתה על המפגש עם האחר בכיתה: פדגוגיה מותאמת לתלמידים בהדרה; המפגש של מורים עם בני נוער בסיכון בכיתה הוא לעתים מפגש עם ה"אחר". המורים באים מרקע חברתי ונורמטיבי שונה מתלמידיהם, והמפגש אתם יוצר זעזוע ודורש שינוי בתפיסת עולמם. עם זאת, לערכים ולאמונות של מורים לנוער בסיכון וליכולתם המקצועית חשיבות רבה ביצירת סיכויי ההצלחה של תלמידים אלה. מכאן החשיבות של פיתוח פדגוגיה מותאמת, שתעזור למורים ליצור מפגש קשוב עם הנערים ולקדם את למידתם. בהרצאה נסקרו שתי גישות הפועלות ברוח זו: הוראה של בני נוער בסיכון צריכה להיות מבוססת על האזנה לתלמידים ולקהילתם ולאפשר למורה להתאים את הוראתו לכוחות ולצרכים האקדמיים, הרגשיים והחברתיים של התלמידים; הוראה המעודדת את הוויסות העצמי של התלמידים ומבקשת לחזק את השותפות הפעילה של התלמידים בכיתה ואת אחריותם לתהליכים המתרחשים בה. במושב האחר והוראת שפה וספרות הרצתה ד"ר נעמי דה-מלאך על משפחות אחרות בספרות הילדים העברית; בעבר, המודל של אבא, אימא וילדים, בני תרבות אחת, שגרים בבית אחד, היה כמעט המודל הבלעדי. מאז שנות השבעים ספרות הילדים נפתחה לסוגים שונים של משפחות; המשפחות המתגרשות, בעקבותיהן המשפחות המאמצות, ואחר-כך מגוון הכולל משפחות חד-הוריות, חד-מיניות, בין-תרבותיות, ועוד. מסתמן כאן תהליך של היפתחות וקבלה של האחר ות. אלא שנקודת המוצא של מרבית הספרים שמתייחסים למשפחה האלטרנטיבית הנה שההשתייכות אליה מהווה בעיה, והספר עוזר להתמודד עמה. קבלה מלאה יותר של האחר ות תהיה כאשר מבנה המשפחה האלטרנטיבית לא יעמוד במוקד הספר, אלא יופיע באופן טבעי, בדרך לספר סיפור על משהו אחר. בכנס הוצגו עבודות הגמר הבאות: בן-מוחה מילר אבישג: התשמע קולי? חווית הניכור מבית הספר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה והשוואתה לחוויית הניכור של תלמידים ותיקים בחטיבת ביניים בצפון הארץ. אמאל חילף: גיוס לצה"ל בקרב הנוער הבדואי בגליל ככלי להכלה חברתית, גיבוש תכנית התערבות בבתי הספר התיכוניים מיכל הדר: שילוב הוראת התרבות הערבית במסגרת הוראת השפה הערבית בחטיבת ביניים בבית הספר העברי ג'לאל מסאלחה: הוראת ספרות אפרו-אמריקאנית בבתי-ספר ערביים בישראל: הלכה ולמעשה - African- The Teaching of American Literature in Arab-Israeli High School EFL Programs: Theory & Practice הבמאי שי פיטובסקי שוחח על תהליך היצירה של ההצגה "ארץ חדשה": הוא הושפע מכתבה שקרא על נער מדארפור, ויחד עם המחזאית שחר פנקס ועם קבוצת שחקנים החלו לעבוד על מחזה. בהמשך יצאו לאזור התחנה המרכזית בתל אביב, יצרו קשרים עם פליטים מדארפור והמחזה נבנה בתוך תהליך זה. 17

18 מקור תמיכה וליווי לסטודנטים הערבים ראיון עם הודא קאסם, יועצת הדיקן לסטודנטים ערבים ראיינה: שרה שגיא כמה זמן את באורנים ומהיכן הגעת אלינו? התחלתי את תפקידי לפני כשנתיים. למדתי לתואר שני בחוג לייעוץ חינוכי באורנים, ביני תלמי, דיקן אורנים פנה אלי וסיפר לי שיש משרה כזאת והזמין אותי לראיון עבודה. מאיפה את במקור? הודא קאסם נולדתי בכפר ערה בוואדי ערה. ושם גם למדתי בביה"ס יסודי ובחטיבת ביניים. אחר כך למדתי בחיפה בתיכון אורתודוכסי-ערבי )תיכון שקולט תלמידים רבים גם מחוץ לחיפה, נוצרים ומוסלמים יחד( במגמת כימיה וביולוגיה. היכן למדת לתואר ראשון? למדתי באוניברסיטת תל-אביב עבודה סוציאלית. במהלך הלימודים התחתנתי עם ד"ר אסלאם קאסם, כיום רופא עיניים בבי"ח עפולה. אנחנו מתגוררים בחיפה. חיינו במשך שנה בגרמניה לצורך ההתמחות שלו, אבל היה קשה מאוד להתרחק "למדתי ייעוץ רגיש-תרבות ויעצתי על-פי הקודים התרבותיים שלהם. אני לא יכולה להשתמש בטכניקת ייעוץ מערבית לסטודנטים שבאים מהתרבות הקולקטיביסטית." מהבית ומההורים. במשך שלוש שנים גרנו באילת. בעלי עבד בביה"ח יוספטל ואני עבדתי באותו בית חולים כעובדת סוציאלית. שם גם ילדתי את נאהדה בתי הבכורה, כיום בת 7, בכיתה ב'. אחר כך חזרנו לחיפה. ומה הביא אותך לתחום החינוך? אהבתי את מקצוע העבודה הסוציאלית. ראיתי בו מקצוע טיפולי, אך לא כזה שמטפל ממש בשורש של הבעיות. חשבתי למה צריכים להגיע לבעיות האלה )שתמיד היו ותמיד יהיו(. העדפתי להיות במסגרת שיש בה הזדמנות לזהות הכול מההתחלה, את האימהות, את הילדים ואז חשבתי על ייעוץ מתוך כוונה למנוע בעיות עתידיות. 18 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012 מתי וכיצד החלטת לפנות לאורנים? תחילה השלמתי תעודת הוראה במכללת גורדון. שמעתי משכנים ומחברים שאורנים מכללה טובה, פניתי והתקבלתי ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי ואני שמחה על כך מאוד. מעבר לנוף היפה והטבע, פגשתי מרצים מעולים, תכנית שבנויה היטב וקורסים מעניינים. בשנה האחרונה ללימודים נולדה בתי השנייה, זינה, כיום בת שנתיים. לא היה קל ללמוד ולטפל בתינוקת. בהתחלה הבאתי אותה ללימודים והנקתי אותה, כאן, באורנים. במה עסקה עבודת הגמר שלך? הגשתי עבודת גמר מורחבת בנושא "הקשר בין דפוס ההתקשרות של האם לבין ההתנהגות החברתית של הילד שלה בגן". ערכתי את המחקר של המגזר הערבי. בתזה בדקתי את הקשר בין שני המשתנים הללו: איך האמהות תופסות את ההתנהגות החברתית של הילד בגן בהשוואה לדיווח הגננות לגבי התנהגותו של הילד. אם האימא בעלת דפוס התקשרות בטוח היא תדווח על בנה כיותר חברותי בגן. לא נמצא קשר בין דפוס ההתקשרות של האם לבין הדיווח של הגננות. בנוסף, התייחסתי לכך שההתנהגות החברתית של הילד מושפעת מגורמים רבים כמו גורמים גנטיים, סביבתיים, חברתיים ועוד. הנחתה אותי בעבודתי ד"ר נורית גור-יעיש. אני רוצה בהזדמנות זו להודות לה על הליווי והתמיכה שלה לאורך כל הדרך. האם את עובדת עם תלמידים צעירים, כפי שקיווית? עכשיו אני עובדת עם תלמידים בביה"ס יסודי )בביר אל מכסור א'( וכך אני מנסה למנוע את הבעיה עוד מראשיתה, להתקרב לשורש של הבעיות ושם לנסות להשפיע ולמנוע. זה עדיף בעיני מאשר לפתור בעיות בהמשך. אני משתמשת גם במיומנויות שרכשתי בתחום העבודה הסוציאלית ובעצם משלבת בין שני התחומים. איך הייתה ההשתלבות שלך בתפקיד באורנים? התחלתי לגבש את התפקיד הזה שלא היה קיים קודם לכן. הפצתי בקרב הסטודנטים הערביים את עצם קיומו של התפקיד. חילקתי פלאיירים, שלחתי מיילים ותליתי הודעות בפקולטות. בנוסף לכך שלחתי מייל לכל דיקני הפקולטות לגבי תפקידי וגם נפגשתי עם כמה ראשי חוגים על מנת שיכירו את תפקידי וכדי לשמוע מהם על המאפיינים הספציפיים של הסטודנטים הערבים בתכנית שלהם. נפגשתי למשל עם ד"ר אורלי סלע, ד"ר הדס הירש, ד"ר מרי תותרי, ד"ר אורי שיינס ועוד. כמו כן נפגשתי עם יוסי ניסים, מנהל המעונות וגם עם שי סבג ודועאא מאגודת הסטודנטים. הצגתי את תפקידי הן בפני הסטודנטים הערבים של המכינה בתחילת השנה והן בכמה מהשיעורים שהכילו הרבה סטודנטים

19 אותם ללמוד ולחקור עצמאי, להעביר ביקורת )דבר באופן "ללמד שחסר במגזר(, להכין אותם יותר לחיים באקדמיה, הן מבחינת היציאה מהבית והן מבחינות אחרות. הדבר עשוי להקל על ההשתלבות שלהם במוסדות להשכלה גבוהה." ערבים, כמובן בתיאום מראש עם המרצה. יצרתי לי פינה בכתב העת "בואקיר" לסטודנטים הערבים בחוג לערבית באישורה של ד"ר הדס הירש ובעזרתו של מופיד סידאוי. כמו כן השתתפתי בשולחן עגול שארגנה ד"ר אורלי סלע, שהזמינה אותי להשתתף ולהציג את עבודתי ואת דרכי הסיוע שלי. תוך כמה זמן התחילו סטודנטים לבוא לייעוץ? תוך חודש התחילו להגיע טיפין טיפין סטודנטים מכל הפקולטות, בעיקר מהתואר הראשון. ובנוסף לכך קיבלתי במייל עשרות פניות לעזרה. מה סוג הטענות שהם מעלים? הטענות שלהם נחלקות לכמה סוגים: קשיים בתחום הלימודי - קושי בהתבטאות בשיעורים בשפה העברית בעל-פה וקושי בביטוי בכתב בכתיבת עבודות או קשיים בקורסים ספציפיים. עלו גם קשיים בהתמודדות עם לחץ הלימודים ובתכנון הזמן. לעתים הם חוששים שלא בחרו את המסלול הנכון, או שבחרו מתוך אילוצים משפחתיים ועכשיו הם רוצים לשנות מסלול. היו סטודנטיות שפנו עקב עימותים במשפחה שהפריעו לתפקודן בלימודים, כגון הלחץ של האם לחתן את בתה או שמשפחות לא רצו שבנותיהן ימשיכו את לימודיהן במכללה, דבר שהכניס את הסטודנטית לדילמה. חלקם גם מגיעים ממשפחות מסורתיות בעלות קודים התנהגותיים שונים מאלה המקובלים במכללה. מעבר לכך עלו גם קשיים בתחום הכלכלי - קשיים בסבסוד הלימודים. מה יעצת להן בהקשר זה? אופן הסיוע לסטודנטיות עם הבעיות המשפחתיות היה דרך הקשבה להן, ניסיון לגשר, להבין את נקודות הראות של ההורים וגם את הצורך של הסטודנטית להמשיך ללמוד בשאיפה שהיא לא תצא נגד המשפחה שלה ובכך תיצור בעיה נוספת. ניסינו למצוא פתרונות יעילים לסטודנטית. היו סטודנטים שהיו צריכים ייעוץ רגשי ואישי יותר וכאלה שהיו צריכים ייעוץ תיווכי או מכוון מטרה. האם את סבורה שהצלחת במציאת פתרונות? במקרים מסוימים כן ובאחרים זה היה קשה יותר. יעצתי בכל פעם על-פי הבעיה הספציפית והגורמים המעורבים בבעיה. הקשבתי להם ואפשרתי להם לאוורר את הרגשות שלהם. ניסיתי למצוא פתרון בתוך התרבות שהם חיים בה. למדתי ייעוץ רגיש-תרבות ויעצתי על-פי הקודים התרבותיים שלהם. אני לא יכולה להשתמש בטכניקת ייעוץ מערבית לסטודנטים שבאים מהתרבות הקולקטיביסטית. לעתים היו בעיות עם מרצים מסוימים, בקורסים מסוימים. ניסיתי לראות את חלקו של הסטודנט בבעיה. לעיתים יצרתי קשר עם הגורמים המוסמכים לטפל בעניין, כמו: מזכירה אקדמית, מרצה, ראש חוג. וכך אני מנסה כל הזמן לגשר בין האקדמיה ובין הסטודנטים. לגבי הסטודנטים שפנו לעזרה דרך המייל, סייעתי להם דרך המייל, אך דאגתי גם להזמין אותם לפגישה אישית במשרדי במידת הצורך. האם את מזהה בעיות אקדמיות ספציפיות לסטודנטים הערבים? הסטודנטים הערבים לא מגיעים מוכנים לאקדמיה. לעיתים הם גם לא יודעים לבחור את מסלול הלימודים. הם מגיעים עם שיטות לימוד של התיכון, שלא מתאימות למכללה. חלקם לא יודע לכתוב עבודה אקדמית. הרוב גם לא יודע איך ללמוד לבחינות ולעמוד בלחץ של המטלות האקדמיות. כיצד לדעתך יש להתמודד עם הבעיות הללו? בדעתי לערוך כנס או יום עיון שיהיה מיועד ליועצים בבתי ספר תיכון במגזר הערבי. ההכנה של התלמידים לאקדמיה צריכה להתחיל אפילו ביסודי. אני שואפת לכך שבאמת יכשירו את התלמידים בתיכון לאקדמיה. זה לא רק תפקיד היועצות, אלא גם תפקידם של המורים והמחנכים: ללמד אותם ללמוד ולחקור באופן עצמאי, להעביר ביקורת )דבר שחסר במגזר(, להכין אותם יותר לחיים באקדמיה, הן מבחינת היציאה מהבית והן מבחינות אחרות. הדבר עשוי להקל על ההשתלבות שלהם במוסדות להשכלה גבוהה. ספרי על פרויקטים שיזמת יזמתי פרויקט חונכות לסטודנטים הערבים של שנה א. הפרויקט התחיל בסמסטר ב'. סטודנטים משנים מתקדמות מסייעים לסטודנטים משנה א' בכל התחום הלימודי, בין אם בבחירת קורסים, בהכנת עבודות, עניינים סידוריים במכללה וכד' ובין אם בתחום הרגשי-חברתי, כמקור תמיכה וליווי. חלק מהם זכאי למלגה וחלק אחר מקבל אקרדיטציה על פעילותו. הכנתי להם ימי הדרכה )בינתיים הצטרפו לפרויקט רק סטודנטיות(. יש כרגע 11 חונכות ו- 11 נחנכות שאני מלווה בתהליך החניכה. לסיום, אני מבקשת להודות לפרופ' נעימה ברזל, לד"ר מדי וליצקר-פולק, לד"ר עינת ליכטינגר, לביני ולוליד מולא על חלקם בתכנון ובקידום הפרויקט. אני שמחה שקבלתי את התפקיד הזה ורואה שהוא עונה על צרכים של רבים מן הסטודנטים הערבים במכללה. סטודנטים שלעיתים המפגש עם האקדמיה זר להם והם נתקלים בו בקשיים. 19

20 ד"ר משה שנר רעיונות לא מעשיים עוד רעיון לא מעשי - חונך לעברית טובה קיימות בעולם הרבה אוניברסיטאות ומכללות דוברות אנגלית, ערבית ושלל שפות עולם אחרות. מעטות אלו ששפתן עברית והן שוקדות בתחומי שפה זו על טיפוח עשייה אקדמית ופדגוגית. העברית שבהן נולדה מחדש רק לפני כמאה שנה, נס היסטורי, והיא אינה מובנת מאליה. העברית חשובה למי שרואה יעד היסטורי בתחיית חייו ההיסטוריים של העם היהודי, שפתו ותרבותו העברית. אולם יש הרואים בעברית מגבלה אל מול שפות הלע"ז של עולם המדע, המסחר והכלכלה, התרבות והבידור הגלובליים. יתר על כן, יש הרואים בדרישה לאוריינות עברית פגם מוסרי וחטא של אפליה לנוכח הציבור הערבי בישראל שאינו שולט היטב בעברית ומתקשה במלאכתו האקדמית בשפה זו. יש המרחיקים לכת עוד יותר ורואים בשימוש בעברית, או בהימנעות המופגנת ממנה, מרכיב במאבק הלאומי המתקיים בישראל מאז ראשית התנועה הציונית. כבר פגשתי באורנים בני שיח שנמנעים מהשימוש בעברית בהנמקה דומה להימנעות משירות אזרחי, בבחינת 'לא יהיה חלקי עם המפעל הציוני'. העברית הנה "שפה קשה" לציבורים רבים בישראל, עולים ומהגרים מכל קצווי תבל, דוברי שפות אחרות. ישראל היא ארץ הגירה מובהקת ושפה אחת, משותפת לכולם, קולחת בפי כל היא יעד רחוק מאד להשגה, אם בכלל. הרואים בדרישה לאוריינות עברית פגם מוסרי וחטא של אפליה "יש לנוכח הציבור הערבי בישראל שאינו שולט היטב בעברית ומתקשה במלאכתו האקדמית בשפה זו" מי שאינו מתבייש בעברית כשפת המכללה ואינו רואה בה כלי למאבק לאומני או לאפליה מכוונת כלפי המיעוטים בישראל חייב לקבל את העובדה הפשוטה שהקושי בשימוש בשפה מהווה מגבלה חמורה המקשה על סטודנטים לבטא את עצמם ולהביא לידי מימוש את מלוא כישוריהם האינטלקטואליים. עליו למצוא את הדרכים לסייע לבאי המכללה שאינם דוברי השפה מבית. הקושי הלשוני בהכרח פוגע ביכולות הביטוי האקדמיות. מי מאתנו המורים לא נתקל בעבודה הכתובה בעברית עילגת ושרמת הדיון בה נמוכה ועמד אז בפני המחשבה, הערכית לכאורה, הפטרנליסטית, לעשות לכותב "הנחה" ולתת לעבודה ההיא ציון טוב רק בגלל שהכותב אינו דובר עברית? מוסרי וראוי לעילא ולעילא לדרוש 20 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012 שאינו מתבייש בעברית כשפת המכללה ואינו רואה בה כלי למאבק "מי לאומני או לאפליה מכוונת כלפי המיעוטים בישראל חייב לקבל את העובדה הפשוטה שהקושי בשימוש בשפה מהווה מגבלה חמורה המקשה על סטודנטים לבטא את עצמם ולהביא לידי מימוש את מלוא כישוריהם האינטלקטואליים." מהסטודנטים באורנים לדבר ולכתוב בעברית, ולכתוב היטב. לא מוסרי לעשות זאת אם איננו מספקים למי מהם שהעברית אינה קולחת בפיהם את כלי העזר לרכוש את מיומנויות השפה ולהגיע למצוינות אקדמית גם בעברית. אדגים את הדברים מהנעשה בעולם הגדול. בשנת 1990 הגעתי ללימודים לבירת העולם, ניו-יורק. בן קיבוץ, איש כפר ישראלי, מבוהל מעוצמת העולם שניחתה עליו, שפתו האנגלית בסיסית כשפתם של ישראלים רבים. אמנם למדתי במוסד אקדמי יהודי שרוב מוריו דוברי עברית. לעתים שוחחנו בינינו בעברית, גם חלק מהטקסטים שקראנו יחד היו בעברית )יתרון עבורי כמובן(, אולם שפת הכתיבה האקדמית הייתה אנגלית בלבד כי זו הייתה שפת ההוראה במקום. את כל חיבוריי ועבודותיי, החל מנייר עמדה שבועי לקורס סדנאי )קורסי הזהות שלי בנויים על המודל שלמדתי שם( ועד לעבודת הדוקטורט כתבתי באנגלית )עילגת, יש להודות(. להפתעתי הנעימה, הוצע לי מיד עם בואי חונך לכתיבה באנגלית, סטודנט ותיק, מומחה לספרות אנגלית, שאני הייתי פרויקט ה"פר"ח" שלו. כל נייר שיצא ממחשבי )הראשון בחיי( עבר תחת שבט הביקורת שלו לפני שהוגש למרצה. למדתי ממנו המון. הניירות שהגשתי השתפרו משבוע לשבוע. אחר כך, כשלמדתי להכיר את סביבת ה- Westside Upper שבה שכנתי, ראיתי שמודל הסיוע הזה רווח גם במוסדות שכנים. כנסיות גדולות, שמתפקדות כמרכזים קהילתיים מרשימים ביותר, מציעות שירותי חונכות דומים לסטודנטים מכל העולם, היספנים, קוריאנים, אפריקנים ועוד, השוהים בעיר הגלובאלית. אין התפשרות על הדרישה לכתיבה טובה באנגלית, אבל ישנה מערכת סיוע ענפה, בבחינת "נאה דורש נאה מסייע". כך, ראוי שיהיה גם באורנים. העברית אינה תקלה היסטורית וגם לא

21 שנדרש באמת זו מערכת ליווי לאורך כל שנות הלימודים, של "מה שבה, כמו בכרך הרב-תרבותי ניו-יורק, מציעים לכל סטודנט וסטודנטית את הסיוע הצמוד כל חיבור, טרם הגשתו יעבור תחת עינו הבוחנת של סטודנט אחר, ותיק, שהעברית היא שפתו." כלי להדרת ערבים המבקשים ללמוד במכללה. היא שפתם של מעט מוסדות אקדמיים בעולם וחלק מתחייתו הלאומית של עם. אולם, אם השפה חשובה וראויה, נדרשת לה מערכת תמיכה. האפשרות האחרת שאת הקולות הקוראים או רומזים לכך ניתן לשמוע גם באורנים היא שכל אחד ילמד ויכתוב בשפתו. מי שמתייחס לעברית, כשפת המכללה, ברצינות, חייב להציע מערך תמיכה ברצינות. תמיכה מקובלת אצלנו היא מסגרת של "מכינה" טרום הלימודים שמוצעת לקבוצה נבדלת, לעתים מבודדת. אולם, מה שנדרש באמת זו מערכת של ליווי לאורך כל שנות הלימודים, שבה, כמו בכרך הרב- תרבותי ניו-יורק, מציעים לכל סטודנט וסטודנטית את הסיוע הצמוד כל חיבור, טרם הגשתו יעבור תחת עינו הבוחנת של סטודנט אחר, ותיק, שהעברית היא שפתו. "עוד רעיון לא מעשי מהיכן המימון לכך?" אכן, מדובר במערכת שליישומה יידרשו משאבים רבים, אולם במידה ויוגדר היעד, יימצא לו המימון, בתחילה חלקי, ואחר כך מלא יותר. אורנים שוכנת לפתחו של הגליל, האזור מרובה-התרבויות ביותר במדינת ישראל ואולי בעולם כולו, מגדל בבל של תרבויות, מסורות ולשונות )ועל כך נרחיב באחד מהגיליונות הבאים(. אפשר בשם אידיאולוגיה רב-תרבותית לעסוק בטיפוח הייחודי של כל קבוצה, כל אחת בעולמה, לא משוחחת עם שכנותיה. אפשר אבל לייצר כור היתוך עברי כן, אני מאמין בכור היתוך, אם כי בטמפרטורת התכה נמוכה, ברגישות ובכבוד הדדי שבו כולם לומדים להגיע לשיח משותף ולאיכות אקדמית בשפה העברית. ברכות לשולמית מנצורה - לרגל קבלת הדוקטורט לדינה כהן לרגל קבלת הדוקטורט בעקבות רעיונו של ד"ר משה שנר של חונך לעברית טובה תגובתה של הודא קאסם, יועצת הדיקן לסטודנטים ערביים אני מסכימה עם ד"ר שנר כי השפה העברית מהווה מגבלה עבור הסטודנטים ששפת האם שלהם אינה עברית במכללה, כמו לחלק מהסטודנטים הערבים אשר לומדים במכללה. הרעיון של חונך לעברית טובה, הינו רעיון יעיל ומשמעותי לסטודנטים הערבים אשר זקוקים לסיוע זה ובוחרים להיעזר באפשרות זו. לדעתי רעיון זה יהיה יעיל יותר במידה שמטרת העל של החניכה תהיה לתת לנחנך את הכלים ולהקנות לו את המיומנויות אשר יעזרו לו בהמשך להשתפר, ללמוד ולהתייעל באופן עצמאי. כך שהשאיפה היא לדעתי לתת את הסיוע והתמיכה הדרושים לסטודנטים אלו, על מנת שיוכלו לצמוח ממקום זה ואז - ובצדק - לקבל הערכה בעיקר אודות כישוריו האינטלקטואליים והאקדמיים. לדעתי עדיף ללמד סטודנטים אלו )ובכלל את כל הסטודנטים( להתמודד ולהתגבר על המגבלות והקשיים אשר ייתקלו בהם בהמשך החיים )וישנם הרבה כאלה(, תוך כדי עידוד עבודה עצמית מבוקרת ומתוכננת וללא תלות בסיועו של האחר כל הזמן. מודל שאותו ינחילו, בעקיפין, לדורות הבאים. פורים באורנים צילמה: שרה שגיא 21

22 גיבושון בכפר הנוקדים מאת: שרה שגיא, צילם: משה קסטוריאנו בחודש פברואר יצא הסגל המנהלי ליום גיבוש בכפר הנוקדים. יעד הנסיעה נשמר בסוד עד בוקר יום הגיבוש. נרמז רק שנוסעים דרומה, שאופי הבילוי יהיה מדברי וכי יש להצטייד בלבוש חם. הדרך הייתה ארוכה ומפרכת. כדי להעסיק אותנו בזמן הנסיעה חולק תשבץ היגיון שחובר על-ידי נגה. התשבץ מופיע לפניכם, חברי סגל יקרים, כדי שגם אתם תוגיעו את מוחכם בפתרונו. )אין פרסים. עצם הפתרון הוא הניצחון(. בסופו של דבר הגענו לכפר הנוקדים, לא הרחק מערד. אל תאמינו לשמש המדברית. הקור היה מקפיא גם באחת עשרה בבוקר, אבל הוכנסנו מיד, בליווי צלילי מוסיקה מדברית, למאהל מחומם היטב, מרופד בשטיחים, שבו ציפתה לנו ארוחת בוקר עשירה ומנחמת. )יצוינו לטובה הפיתות הבדואיות הריחניות, התפוחות והרכות, רוויות הזעתר, שאזלו בקצב מסחרר...( ארוחת ערב במאהל לאחר שנרגענו מהנסיעה ומהרעב התפנינו לפעילויות שלשמן התכנסנו: רכיבה על גמלים, סיורי ג'יפים, סדנת ריקודי בטן וסדנת צמחי מרפא מדבריים. נשות הסגל מפליאות בריקודי בטן בעלי הקיבה החזקה )שהייתה מלאה עד גדותיה מארוחת הבוקר השופעת( קיפצו חיש קל אל גב הגמלים שהיו שכובים על הקרקע בהכנעה ורק לאחר שהתרוממו למלוא גובהם הובהרה לרוכבים האמיצים משמעות בחירתם. אבל אז כבר היה מאוחר מכדי לסגת. אורחת הגמלים התרחקה אגב טלטול מערסל לעבר האופק המדברי. סיורי הג'יפים עברו בנתיבים לא עבירים לאזור בקעת קנאים עד לנקודת תצפית פנורמית שבה הסביר איברהים ששימש כנהג וכמדריך גם יחד על הנופים שנגלו לעינינו ועל אורח החיים במדבר. משיקים כוסית בארוחת הערב רובצים בשאנטי איברהים מסביר על בקעת קנאים בסדנת ריקודי הבטן השתתפו בעיקר נשים. נשות סגל שאנו רגילים לראותן ישובות מאחורי שולחן כמו הולחמו לכיסאותיהן פרקו כל עול והפליאו בנענועים - ללא הבדל גיל, מוצא וותק באורנים - לשמע המוסיקה הקצבית. 22 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

23 השיירה יוצאת לדרך בסדנת צמחי המרפא הסביר לנו ליאור הנטורופת אילו צמחים מדבריים שומה עלינו לצרוך על בסיס יומיומי כדי להיפטר מכל תחלואינו. הצמחים עברו בינינו להרחה ולטעימה שאחריה כבר היינו מוכנים ומזומנים ל... עוד ארוחה. עוד לפני הארוחה התכנסנו שוב במאהל. שם שתינו תה בדואי מתוק והקשבנו בעניין לסיפורו של המארח על חיי הבדואים היום. ארוחת הערב התקיימה במאהל שגזעי דקל משמשים לו עמודים תומכים ושטיחים מרפדים את קירותיו. הארוחה הייתה עשירה )ומדברית, כמובן(, היין נשפך כמים, וחברינו, שהיו פטורים מחובת נהיגה, לגמו ונהנו אחר כך משנת ישרים כל הדרך הביתה, מכורבלים בשמיכות הפליז ששרון חילקה להשלמת החוויה. תשבץ היגיון מאת: נגה בוטנסקי מאוזן: 1. ההוגה והיוזם=מי ששפטה כוכבים במטבע יפני?* )7( מאוזן: לוקח תשעה חודשים או כל הזמן כאן במכללה )5(.9 ראה 7 מאוזן )3( 10. הצגת הדור* )4(.12 שליש בירה - בגן *)4+4( )8( 15. סוף האוסף?!* )3( 16. ואדי וגם כל מה שנכנס למחשב? )3( מאוזן: ישר ועקום בדפוס *)4+2( )2(.18 מצחיק בריבוע בקהילה* )3( 21. אצלנו במכללה זה הראש ומה בישיבה? )2( מאוזן: תווי פחם - זו ההתחלה *)4+3( )3(.24 ראה 22 מאוזן )4( 25. התוצאה של 7 ו- 9 מאוזן )2( 27. ראשון לתריסר )4( 29. במרכז, דומה ל- 11 מאונך )3(.31 ראה 17 מאוזן )4( 34. גליון נודע - הטביע חותם חינוכי מעורב )4+5( )באורנים( )9( מאונך: הוא או אני?באנגלית )2( 1. לא נחסום בדישו, כשיחזור )3( 2. בגין נטו בטבע? )5+2( * )7(.3 רעש בשני הכיוונים )3( 4. קיבל מהוריו מבלי שהתכוון )3( 5. י' בהבטחה? - לא שכיח )4( דומה ל- 21 מאוזן )2( 11. רוחה - העיקר אצלנו* )4( 13. ראשון, שני, שלישי - זו התוצאה )6( 14. תופס בפה? אצלנו באורנים יש שלוש )6( 17. מוקיון ביפן? בלבוש )6( 19. יש! התורה שלנו * )3( 20. כלי הקשה + משא כבד לביצוע במוקד* )5( 23. שש וחמש באותיות )2( 26. הנחל לא איחד )3( 28. ה"אחר" הרע )3( 30. אריג? ענף? עומד למבחן )2( מאונך: מנוי לחודש? לשנה? )4( )2(.33 ראה 32 מאונך )2( 23

24 מערכות הגברה בכיתות מאת: נעמה צח יום האישה ברדיו אורנים מאת: משה קסטוריאנו למרצים שלום, השנה הותקנו באורנים מערכות הגברה בשתי כיתות, בכיתת מעין ובכיתה 109 בבניין 46 בית הדומי, על-ידי כך הנגשנו שתי כיתות לטובתם של אנשים עם לקות בשמיעה. מערכות ההגברה הותקנו אמנם לטובתם של סטודנטים לקויי שמיעה אך ביכולתן להקל מאד על הלמידה של סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז, סטודנטים ששפת אימם אינה עברית, סטודנטים היושבים בשורות האחרונות, סטודנטים היושבים בקרבת המזגן )הרועש( ובעצם כמעט כולם! המרצים יכולים ליהנות ממערכת הגברה איכותית וקלה לתפעול שחוסכת את המאמץ הקולי הנדרש בדרך כלל על מנת להרצות בפני כיתה. אנו ממליצים למרצים המלמדים בכיתות הללו ליהנות מהטכנולוגיה החדשה ולהשתמש במערכות שהותקנו. המערכות כוללות משדר )"מיקרופון מדונה"( ומקלט רמקול מוארך המותקן על הקיר לצד הלוח בכיתה. ליד הרמקול מותקנת קופסה נעולה. בתוך הקופסה נמצא המשדר. להלן נוהלי השימוש במערכת: לקחת את המפתח מיחידת התפעול )ולהחזיר בתום השימוש המאמץ כדאי!( לפתוח בעזרת המפתח את הקופסא ולהוציא מתוכה את המשדר )ה"מדונה"( לנתק את המשדר מהחשמל )מהטעינה( להכניס את התקע של כבל הרמקול לשקע להפעיל את המשדר )מתג און-אוף( ולענוד אותו על הראש )כמו מדונה( ועל הגוף )כמו מרואיינים בטלוויזיה( ליהנות מאיכות חיים אחרת... בתום השימוש יש לנתק את כבל החשמל של הרמקול ולהכניס אליו את כבל המשדר )ה"מדונה"( לטעינה למען המורים והתלמידים הבאים. מורים שבכיתתם סטודנט/ית עם לקות בשמיעה יעשו עבורו/ה שירות חיוני בכך שישתמשו במערכת ההגברה. אנו רוצים לתת דוגמה אישית למתן מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים גם באופן הזה. בשאלות ניתן לפנות לרפי וינטראוב מיחידת התפעול. בהצלחה ובהנאה לכולם, נעמה צח קלינאית תקשורת ומרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים לרגל יום האישה הבינלאומי שחל ב- 8 במארס, פרסמה הקואליציה לבריאות הציבור דו"ח על נשים וסביבה, על האופנים שבהם נשים מגיבות שונה לזיהום סביבתי, ומה ידוע בעולם על שונות זו. אלה נווה, מחברת הדו"ח, התארחה באולפן רדיו אורנים בתכנית "על מחשבים ומחשבות" ביום א' עם מוטי גרנר. הידע הקיים היום מאשר כי יש לסביבה השפעות על הבריאות. חשיפה של בני אדם לזיהום סביבתי, לזיהום אוויר ו/או לחומרי הדברה, תגרום למחלות שונות, התלויות בזמן החשיפה )חשיפה ארוכה תגרום ליותר תחלואה(, בגיל )ילדים רגישים יותר(, בריכוז החומרים, באופן החשיפה )אם מזיהום אוויר או משתייה( ועוד. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות עם הידע המדעי הקיים וראייה חברתית מגדרית הבוחנת את השונות בין גברים לנשים, מצביעים על הבדלים באופנים שבהם נשים וגברים מגיבים לזיהום סביבתי. גוף האישה שונה מגוף הגבר בכמה אפיונים הגורמים למזהמים בסביבה להשפיע באופן שונה: המערכת ההורמונאלית בגוף האישה שונה מזו של הגבר; גודל כלי הדם וגודל הריאות שונים; לנשים יותר שומן בגוף; לנשים "חלונות זמן" בהם הן רגישות יותר לחשיפה סביבתית כגון בבגרות מינית או בהריון. דו"ח ייחודי זה אינו דן בקבוצה של מחלות הנחשבות "נשיות" כגון סרטן השד, סרטן בלוטת התריס, סרטן הרחם והשחלות, אי- פריון, בגרות בטרם עת, מחלות אוטואימוניות ואחרות, שנחקרות בעולם בהרחבה בהקשרים סביבתיים ובהקשרים מגדריים. הדו"ח מתייחס דווקא אל קבוצת המחלות ה"גבריות" יותר, שנחשבו לדומות בין המינים ושתחלואה בהן קשורה לחשיפה לזיהום סביבתי; מחלות לב, סרטן ריאה וסרטן לימפומה שאינה הודצ'קין. מתברר כי מחלות אלו מתנהגות למעשה אחרת בנשים, כך שייתכן שנשים מושפעות יותר מהסביבה, דרך קליטת מזהמים מהסביבה באופן שונה. הדו"ח מלמד כי לא ניתן להתעלם עוד מהבדלים בחשיפה לזיהומים סביבתיים ולתחלואה בין המינים, ויש לחקור בנפרד את השפעות הזיהום הסביבתי על נשים, ובה בעת לצמצם חשיפות סביבתיות המשפיעות על הגוף הנשי. ללא ספק, הדו"ח מעיד כי נדרשת התוויית מדיניות בריאות וסביבה המתחשבת בהבדלים אלה. הקואליציה לבריאות הציבור היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בעיקר באזור הצפון ומפרץ חיפה. הקואליציה הוקמה בשנת 2001 על ידי 17 ארגונים סביבתיים מתוך צורך בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור. 24 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

25 מדיבור למעשה המשך ומעקב ליוזמת מנהיגות חברתית והסדנה בנושא צדק חברתי שעליהן דווח בגיליון הקודם של רוח אורנים מאת: מישאל עמית חזרתי ממילואים ושמחתי לקרוא את "רוח אורנים" ולראות את הכתבות שהופיעו. מעבר לכך שזאת חוויה נעימה לראות שתכנית המנהיגות מקבלת במה, הנושא החשוב של המחאה )שכבר נקברה מזמן בתודעה הציבורית( ממשיך לעמוד במרכז עיסוקו של דו-ירחון זה, השותף בעריכתו לסדר יום חברתי. בין הכותבים ומבין השמות המודגשים מופיעים שלושה מתוך שנים עשר חברי תכנית המנהיגות: נופר )מנחת התכנית, יו"ר פורום חח"ק וממארגנות הכנס המדובר(, אבי )שכתב את המכתב המדובר שהופיע ב'ישראל היום' וב'רוח אורנים'( ואנוכי, כותב המאמר. אני מבקש לעדכן על המשך התכנית מאז נכתבו הדברים: התכנית עברה חודשיים מוצלחים של למידה והתגבשות קבוצתית. במהלך המילואים שהיו לי הגעתי אחת לשבוע לסייע בהנחיית התכנית, ובזמן הזה נופר הובילה ודאגה לעיקר העבודה השבועית הכרוכה בהפקת התכנית. עם זאת, לצערנו, חווינו עזיבה של סטודנטים אחדים שלא הצליחו להתחייב למפגשים בשל ריבוי הצרכים האישיים והעומסים שבהם הם נתונים. לאחרונה, לאחר ההתחלה הקשה בגיוס החניכים וברוח ההתנגדות והאדישות הכללית, שוב מונפת חרב הקיום על התכנית. אני רק יכול לשער שהיו בעבר זמנים, שבהם הייתה תודעה קולקטיבית יותר שנשענה על אקלים ועל תודעה ארגונית התומכת בפעילות ובנתינה קולקטיבית. היום, שירות מילואים, התנדבות ועבודה קהילתית-סביבתית אינם מו כרים מספיק על-ידי ארגונים כגון אקדמיה, מקומות עבודה ועוד. כמו כן, תמיד קיימת תודעת ה"פראייר" שקשה להיגמל ממנה; ללא גמול תקשורתי, כלכלי, פוליטי ואישי-מוחשי קשה לגייס ולהחזיק אנשים במסגרת וולונטרית ממושכת. ייתכן כי לא נוכל להמשיך את התכנית בסמסטר ב' כפי שרצינו, ובמקרה זה אנו כבר מתכננים רעיונות יישומיים חדשים. על הפרק עומדת, לדוגמה, אפשרות שנחזק ונסייע בבניית פורום פעילי חינוך, החל מ"ח' זה חינוך" דרך כינוס אנשי אגודות ופעילים במוסדות החינוך בארץ, ארגוני מורים צעירים ועוד. אני אישית כתבתי טיוטת עבודה שנשלחה לפני חודש לשותפו של איציק שמולי, יובל סביון, שעוסק במעורבות אזרחית באגודת הסטודנטים. התכנית מדברת על גיוס אמצעי תקשורת נקודתיים )תכנית 'המקור', לונדון וקירשנבאום, דה-מרקר, עובדה ועוד( בתקווה ליצור דיון ציבורי חדש ורענן בנושאי החינוך ולנתבו להיבטים פרגמאטיים. שיא הפעילות בהקמת כנס מומחים רחב שמציג רעיונות חדשניים ויישומיים, הקמת פורום פעיל שיכול לגדול לתנועה בלתי מפלגתית בעלת משקל ציבורי חזק. אפשרות ריאלית יותר ודחופה יותר בהיבט ה"אורנימי" - הקמת פורום, חזית חינוכית, שיהיו שותפים בו אנשי רוח, חינוך ופעילים אידיאליסטים מכלל המגזרים באורנים. היו לנו מעט מפגשים בתחילת השנה, אך זה לא נצבר מאחר שלא פעלנו בצורה מאורגנת. עם שיתוף פעולה נרחב, אולי אם נאחד כוחות וניפגש במטרה להפוך את המילה למעשה חי ופועל. אולי אתם, כאנשים כותבים והוגים, תוכלו לסייע ולדוור את הרעיון ולהביאו לכדי מימוש. מתוך הכרת הצורך החברתי, ננסה לפעול בכמה אפיקים בתקווה שנצליח להיאחז בדבר שיש בו ממש. אם תרצו נוכל להיפגש בהמשך החודש לדיון מכין. בברכה, מישאל ובשם נופר שותפתי לדרך. שלום מישאל, ברוך שובך ותודה על העדכון. תהליכי שינוי, ובמיוחד כאלה החותרים אל יסוד הדברים, מחייבים סבלנות וסיבולת של רצי מרתון. יהיו עוד לא מעט מכשולים, אבל יש להביט גם על הצדדים המלאים והמתמלאים במרחב החברתי והחינוכי. אפשר לקונן ולבכות ואפשר לחוש לפעמים סיפוק מהישגים קטנים, מהדלקת נרות קטנים. אמנם הרוחות הנושבות יש בכוחן לכבות, אך בהתמדה אפשר להדליק עוד ועוד. אני מצטער לשמוע על הקשיים ועל החשש להמשך התכנית לסמסטר ב' ושמח שיש חלופות למקרה ש... רציתי ליידע אתכם שמערכת קו נטוי החלה גם היא להניע מהלך של מפגשים שעניינם היצירה והחיים. המפגש הבא יתקיים בתחילת סמסטר ב'. נושא המפגש יהיה: בין אמונה-יצירה וחיים. נשמח אם נראה אתכם אתנו מועד המפגש יתפרסם במהלך השבועיים הקרובים. ובכל מקרה, אם תזדקקו לאוזן קשבת ולעצה אני בסביבה. בברכה, משה יצחקי 25

26 26 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

27 חינוך בין מסורת למודרנה הכנס השנתי השני להכשרת מורים יוצאי אתיופיה במכללות לחינוך מאת: ד"ר ענת ישראלי צילמה: שרה שגיא ביום רביעי, , התארח באורנים הכנס השנתי השני של כל התכניות להכשרת מורים יוצאי אתיופיה במכללות לחינוך, המתקיימות תחת תכנית ארצית כוללת. קיימות היום ארבע תכניות כאלה: בסמינר הקיבוצים, באפרתה, באחוה ואצלנו באורנים )תכנית מיכאל(. רכזי התכניות משתתפים בפורום מיוחד לנושא זה שהוקם במופ"ת, והפורום הוא שארגן את הכנס זו הפעם השנייה )לאחר כנס ראשון ומוצלח שהתקיים בשנה שעברה בסמינר הקיבוצים(. מימין: ד"ר אסתר קלניצקי, גב' אייצ'ש איתמר צגאי, גב' בליינש מקונן, גב' אילנה אברהם ומר אילן סהלו הכנס עסק השנה בנושא 'חינוך בין מסורת למודרנה'. הנושא והתכנים שהועלו בו נוגעים לסוגיות הליבה של הזהות המיוחדת של קהילת 'ביתא ישראל' )יהודי אתיופיה(, והדיון עורר מחשבות, ויכוחים ורגשות רבים. היום נפתח בברכותיהם של פרופ' יאיר קארו )הנותן גיבוי ותמיכה שוטפים ומלאים לתכנית באורנים מיומה הראשון( וד"ר אורנה שץ-אופנהיימר, נציגת האגף להכשרת עובדי הוראה. במרכז הכנס עמדה הרצאתו של הרב שרון שלום, רב יוצא הקהילה שבמקביל להיותו רב קהילתי עורך מחקר נרחב )במסגרת עבודת דוקטורט( על ההלכה של ביתא ישראל. בימים אלה יצא לאור ספרו, 'מסיני לאתיופיה עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה', הכולל את 'שולחן הא ורית מדריך הלכתי לביתא ישראל' )'א ורית' היא הכינוי לתורה באמהרית(. הרב שלום סחף את הקהל בהרצאה שתובלו בה הרבה הומור, ידע עצום ועמדה אישית ברורה, ופתח פתח רחב לשיחה על האיזון הנכון בין הרצון לשמור על המסורת העתיקה והמיוחדת שהביאה עמה הקהילה ובין אתגרי ההשתלבות בחברה הישראלית, שמל ווים לא פעם באי הכרה במסורת זו ובלחצים לנטוש אותה. חלק )קטן מדי...( מהשיחה הזו התנהל בסדנאות שהתקיימו לאחר ההרצאה, בהובלת רכזי התכניות במכללות השותפות. בחלקו האחרון של הכנס התקיים פאנל מרתק בהנחיית ד"ר אסתר קלניצקי, רכזת התכנית הארצית וראש הפורום במופ"ת, ובהשתתפות ארבעה אנשי חינוך יוצאי הקהילה )בליינש מקונן, אייצ'ש איתמר, אילנה אברהם, ואילן סהלו, המלמד גם אצלנו(, שסיפרו על סוגי ההתמודדות והמורכבות ירון דסטה וענת ישראלי, מנחי הכנס המלוות אותם, ודיברו על החזונות והמטרות )השונים( שלהם. אל הצוותים והסטודנטים מהמכללות השותפות הצטרפו אנשי משרד החינוך, שותפים ותומכים מאורנים, מתעניינים מבחוץ, סגל המורות-חיילות של הקורס המיוחד ליוצאי אתיופיה בבסיס מחו"ה אלון, צוותי הקמה של תכניות דומות ממכללות וינגייט, שאנן ועוד. קהל רב גדש את אולם הדומי לאורך הכנס והפך אותו לאירוע תוסס ורבגוני. האירוח האורנימי הנודע, על כל צדדיו ואנשיו, היה מושלם וזכה למחמאות רבות. כמי שעוסקים בתכנית מקרוב ויודעים לא מעט קשיים ביומיום, שאבנו מלוא חופניים עידוד והשראה מהכנס. תודה לכל מי שסייע ותרם להצלחתו! בית אורנים משתתף בצערם של חני פלג על מות האם סיגי ברנדה על מות האב דליה מאירי על מות האב בית אורנים אבל על מותה של יסמין שלן יסמין שימשה שנים רבות כגרפיקאית של מכללת אורנים וכן חברה במערכת "קו נטוי" והמעצבת מהגיליון הראשון ועד העשירי 27

28 טעימה מהסדנאות בין מסורת למודרנה קטע מתוך ספרו של מ ס ג נ א ו אלון ד מ ל ה א ד ר א 1...ופתאום, בלי שהייתה לי הזדמנות לשאול, לברר כמה דברים אתו, לאחר שעורר אותי ואת סקרנותי, הוא הפסיק ללטף את ראשי, קם על רגליו והתחיל ללכת. קמתי ללחוץ את ידו לפרידה, לומר שלום, אך לשווא. הוא רק הפציר: "א ד ר א, ל יג 'ה" )"אדרא, בני"(, תוך שהוא נאבק על כל צעד. נשארתי עומד במקומי המום. הסתכלתי עליו מהלך באטיות, נתמך ב'ק ז ר ה' )מקל תמיכה של זקנים(, מודד כל צעד. ראיתי אותו הולך ונעלם באופק, נעלם והולך. הכנסתי יד לכיס וחיפשתי. אין. מחיתי את העיניים בדש החולצה הצבאית וישבתי להירגע קצת לפני שאני עולה הביתה. לא רציתי להדאיג את אמא. הוא הלך. השאיר אותי לבד. פינה לי מקום. את מקומו. וזאת לאחר שקרא לי לבוא. "א ד ר א, ל יג 'ה", הוא אמר, בלי שנתן לי הזדמנות להסביר לו שאני לא גיבור, שאני רק טירון בתחילת מסלול, שעוד לא הוכחתי את עצמי, שאני לא יכול להיכנס לנעליו הגדולות. הוא הרי יודע את משמעות המילה. הוא הרי יודע שכאן לא מבינים אותה. הוא הרי יודע שאני לא יכול לתרגם את המילה לשום שפה אחרת בלי להשחיתה, בלי להוריד מערכה, בלי לפגוע בחשיבותה. אני לבד. הוא הלך. הרמתי את הראש. הסתכלתי ימינה ושמאלה. אין. הסתכלתי למעלה ולמטה. אין. הוא הלך. ואני לא רואה אף אחד סביבי. רק אני, הטירון העייף, עם התיק, הרובה ומחסנית אחת. לא הספקתי לומר לו שאני עדיין לא חמוש כראוי, שאני עוד לא ראוי לתפקיד שהוא מטיל עלי, שאני בסך הכול טירון, שאני לא יכול למלא את מקומו של הגנרל. הרי הוא הגנרל, לא אני. "א ד ר א, ל יג 'ה", הוא אמר. איזו אחריות גדולה! למה אני? אין גנרלים אמתיים אחרים? מה אעשה עכשיו? הרמתי את הראש שוב. הסתכלתי אנה ואנה והבנתי את שהבנתי. אין איש. ופתאום, כמו שמעתי אותו אומר: "ג וב ז 2, אין איש מלבדך. קום! א ד ר א!" ואז כמו חשתי את לחיצת היד החזקה, המעודדת, האבהית שלו, והבנתי: אדרא זה אדרא. דור הולך ודור בא. אין ברירה. קח אחריות על עצמך! קמתי. מחיתי שוב את העיניים בדש החולצה הצבאית. אנסה. אני לא יכול אחרת. הוא ב ט ח בי. אנסה. אם לא בשבילו, אז למען עצמי. אנסה. מתוך: מ ס ג נ א ו אלון ד מ ל ה, זרים למחצה, אוריון 2011, עמ' אדרא: הבטחה/נדר/שבועה חמורה שחייבים לקיים, ואומרים אותה רק לאדם שסומכים עליו שיקיימה. 2. גובז: גיבור. למעשה, למילה הזו משמעויות רבות. היא עשויה להתייחס לאיש צעיר, לעלם חמודות, לאדם שעתידו עוד לפניו, לאדם שנמצא בשיא כוחו; היא גם יכולה להתייחס למצליחן, בעל יכולות שכליות מרובות. יומן הפגנה נגד הגזענות כלפי בני הקהילה היהודית מאתיופיה מאת: אברהם אדגה, ממנהיגי הקהילה האתיופית בארץ ה- 18/1/2012 הצטרף לאותם ימי אימה שזכורים לי לרע. קיוויתי בסתר לבי שלא יהיה עוד צורך לזעוק מול גדרות המפרידות בין אנשי השררה לבין קהילה שנרמסת שוב ושוב. חשבתי שסבלנו די ולא נחווה את אותו הרגל מגונה ש"מי שעלה אחרון חייב לסבול, כי כך נהגו תמיד". אך כל זה היה לשווא. גם יום זה הצטרף לאותם ימים חשוכים זה מכבר. עוד בשנות השמונים, כשהיינו עלמים ללא שפה, בני משפחותינו היו נישאו אלי קבר בהמוניהם באדמה ארורה ששמה סודאן, וחלקם נותר זרוק מבלי שהייתה יד משגת לכסות אותם בעפר. גם אז ישבנו מול אותה גדר וצייצנו "אבא" ו"אימא", פלטנו מילים בודדות בגרוננו המשתנק והתחננו שיוציאו אותם מן התופת. צלקות המוות ההמוני, הפרידה לעד מבני המשפחה והניסיון 28 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

29 להתאקלם כאן למרות הכול, היו למשא קשה מנשוא בארץ שחשבנו ופיללנו שתשים קץ לסבלנו. בשנות התשעים, כשחשבנו שהגענו למנוחה, נתגלה לנו שבסתר, מבלי שהייתה לנו הזכות להתנגד, לקחו מאתנו את הדם, בעצם - את החיים, ושפכו אותו לביוב. גם אז ניצבנו אל מול אותה גדר, זועפים וזועמים, מצוידים באלות, והפגנו בצורה ברוטלית על רמיסת כבודה של קהילה שלמה. "קיוויתי בסתר לבי שלא יהיה עוד צורך לזעוק מול גדרות המפרידות בין אנשי השררה לבין קהילה שנרמסת שוב ושוב. חשבתי שסבלנו די ולא נחווה את אותו הרגל מגונה ש"מי שעלה אחרון חייב לסבול, כי כך נהגו תמיד". אך כל זה היה לשווא." לדאבון לבי, דבר לא השתנה. גם היום, במאה האחרת, כשקם דור אחר, מלח הארץ, רהוט, לא גלותי עם מבטא כבד, נתקלנו שוב בהפגנה מול הכנסת באותן דמויות שררה בחליפות מהודרות שחלפו על פנינו כאילו היינו חפץ או מטרד, בעוד אחרים נותרו ספונים במשרדיהם המרווחים, כי אין זה מכבודם להתייצב מול האמת המרה. לא ראש הממשלה ולא נציגיו עם המילים הלעוסות "אנחנו אוהבים את האתיופים", לא הופיעו ונתנו את הדין. על ההתארגנות למחאה התעדכנתי ברשת החברתית. כשחיפשתי שותפים לדרך עד גבעת הצעקות בירושלים, נודע לי שבמכללת אורנים מתארגנת קבוצת סטודנטים בדיוק לאותה מטרה. ביקשתי להצטרף לאוטובוס ונעניתי בשמחה. יעל ולאה, צמד שמות שחזרתי ושמעתי בהמשך אותו יום, הסתובבו בין המצטופפים ורשמו פרטים לפני העלייה לאוטובוס. האווירה הזכירה לרגע יציאה לטיול. בדרך נעשה עידוד ותרגול סלוגנים ושירים. הבנות הנמרצות חילקו דף עם מילות השיר "כל העולם כולו גשר צר מאוד" באמהרית. כמה מפתיע, הבנות האלה לעולים יהודים מאתיופיה שגדלות כאן וע מן אלה שאינם מבני הקהילה, שרו את השיר באותו ניגון באמהרית עילגת. בגבעת הצעקות בירושלים שוב חזר הניגון בדומה לימים ההם: שלטים הונפו אל על, והפעם גם המצלמות נשלפו מן התיקים כנשק חם. בזעקות שדי היה בהן להעיר את המתים בהר הזיתים הצטרפנו לאלה שהקדימו והגיעו לפנינו. נערים ונערות שנגזר עליהם בעל כורחם לשאת את עול הרמיסה הקבוצתית התקבצו יחדיו והתחילו להשמיע את קולם. תחושותיי היו חצויות בין מי שראה את בני הדור השני הנושא נאום שמשתווה לגדולי עולם בשפה רהוטה, מלוטשת, מלאת חן וללא פחד ומורא, לבין מי שרואה שדבר לא השתנה זה שלושה עשורים. העוצמות היו אדירות. הפעם נתקלו עיניי במאות אנשים מחוץ לקהילה, מבוגרים וצעירים, שהניפו שלטים בסגנון "עם אחד - דם אחד", ואחדים מהם תלו על צווארם פתקים שרשום עליהם "אני מתבייש". זהו מעשה צודק ואמיץ למען העתיד של כולנו. תקוותי הגדולה היא שמספרם יגדל ועוד רבים יצטרפו למחאות הבאות וישמיעו את קולה השפוי של החברה בישראל. "בחזרה הביתה לבד בחצות אותו יום נשבעתי: "לא אתן שילדיי שנולדו בצלם אנוש וחונכו להיות קודם כל בני אדם, ייפסלו ויושפלו רק בגלל גוון עורם. אני יודע שגם יהודי אתיופיה יצטרכו להשתנות. אני יודע שהדרך היחידה למנוע מאתנו את ההכפשה הזו טמונה בחינוך." כל אחד מהנואמים שלהב את ההמונים מכל הגוונים והגזעים שעמדו שם ואמרו 'די לגזענות'. האירוע אורגן במקצועיות ללא חיכוך מיותר עם השוטרים שעמדו מרחוק ולשמחת כולנו נותרו מובטלים. בסוף ההפגנה ניסינו למצוא כל בדל מידע על התהודה התקשורתית להפגנה. בניגוד לעבר הפעם כל כיס הינו תחנת ממסר וירטואלית וכך צפינו ברוב ההתייחסות שהייתה. בחזרה הביתה לבד בחצות אותו יום נשבעתי: "לא אתן שילדיי שנולדו בצלם אנוש וחונכו להיות קודם כל בני אדם, ייפסלו ויושפלו רק בגלל גוון עורם. אני יודע שגם יהודי אתיופיה יצטרכו להשתנות. אני יודע שהדרך היחידה למנוע מאתנו את ההכפשה הזו טמונה בחינוך. לא חוקים מטופשים שכוללים קנסות ועונשים. רק חינוך. לשם אני אכוון את כל כולי ולשם אשאף להביא כל מי שיהיה מוכן להקשיב לי". 29

30 ד"ר יעל סנה שיעור מולדת שלג על עירי והלילה "חם" או שלג בהרי ישראל ובבריכת רם לפני שלושה שבועות פורסם: "שלג כבד יורד בצפון רמת הגולן". השבוע פורסמה הידיעה: "סופות השלגים שפקדו את החרמון בשבועות האחרונים יצרו באתר תנאי סקי מעולים שכמותם היו בפעם האחרונה רק בתחילת שנות ה- 90. גובה השלג שנערם הגיע ליותר משלושה מטרים, ועל כן זו הזדמנות נהדרת לערוך תחרות סקי שלא הייתה כמותה מזה 20 שנה". בין הדברים המסעירים בחורף זה כמות הגשמים הרבה וכמות השלגים וכיסויים העבה. השלגים הם מאגרי מי שתייה זמינים. הם תורמים לזרימה שוצפת בירדן ולמילוי הכנרת והאקוויפרים של ישראל. השנה ירד שלג כבד שהתנאים ליצירתו נדירים יותר: טמפרטורת פני הקרקע של אפס מעלות ומטה וירידת מה שמכונה שלג נערם. ככל שיירדו יותר משקעים כמות השלג תגדל, וככל שהטמפרטורה תהיה יותר נמוכה, השלג יהיה יבש יותר. כמויות שלג מעל 10 ס"מ גורמות לחסימת כבישים, ואכן, כבישים נחסמו בגליל, ברמת הגולן ובחרמון. בקיץ האחרון סיירו הסטודנטים שלנו באתרים אלה, התארחו וקיבלו הסברים מפי אחד מזקני העדה הדרוזית במעין צימר פרטי שבו מבלים בני משפחתו בסופי שבוע ובחגים. הכינוס וההיכרות התרחשו בתצפית מביתו שמעל בריכת רם הרוגעת. בריכת רם ועברה הגיאולוגי בריכת רם היא מקווה מים הנמצא למרגלות החרמון, ליד היישוב הדרוזי מסעדה. בערבית נהגה שמו "ראן", ואצל יוסף בן מתתיהו הוא מכונה "הפיילה" )הגיגית( בגלל צורתו האליפטית. היא נצפית מן החרמון ובולטת ביופייה ובכחול מימיה על רקע הבזלת הכהה ושטחי מטעי הפרי סביב. הבריכה נמצאת בתוך בקעה המזכירה בצורתה מכתש, ומוזנת מנביעות תת-קרקעיות בתחתיתה שעומקן כ- 10 מטרים. אורכה מגיע לכ- 850 מטרים ורוחבה ל- 600 מטרים. המדרונות היורדים אליה הם בזלתיים ועל אדמת הטוף גדלה צמחייה הזקוקה למים. שלג פברואר 2012 )צילום: סנה, פברואר 2012( מתי ואיפה יירד שלג בישראל? המקומות היחידים בישראל שבהם יורד שלג מדי שנה הם החרמון, המירון ורמת הגולן הצפונית, שגובהם 1,000 מטרים ומעלה. שלג יורד גם בגבהים של מטר כמו צפת וירושלים. לעתים נדירות מאוד יורד שלג גם באזורים נמוכים, כמו אירוע השלג שהתרחש במישור החוף בפברואר בחודש יולי נצא עם הסטודנטים של החוג לגיאוגרפיה ל"קמפוס רמת הגולן". הסיורים יתקיימו במזג אוויר חם במיוחד של הקיץ הישראלי הטיפוסי. ואולם כרגע אי אפשר להתעלם מן השלג שירד בפברואר-מרץ השנה. השלג כיסה את פסגות הר מירון ואת מורדותיו, את הרי יהודה והר רמון, וכמובן את רמת הגולן הצפונית על תליה הגעשיים האדמדמים, ביניהם: בנטל ואביטל, חרמונית, כרמים, ורדה, הר אודם. וכרגיל גם את החרמון ואת בריכת רם הכחלחלה, המחליפה צבעים ומשחקת בהשתקפויות מרהיבות. הבריכה היא לוע הר געש ומהווה כיום בריכת מי שלגים )צילום: סנה, 2012( הבריכה היא לוע הר געש ומהווה שמורת טבע ובעזרת מימיה משקים גידולים באזור זמן רב היתה מחלוקת באשר לדרך היווצרותה של בריכת רם: היו שראו בה סוג של דולינה )חלל הנוצר מהמסה קארסטית של סלעי גיר(, והיו שראו בה ק ל ד ר ה )caldera( או מאר )שקע שנוצר כלוע התפוצצות משנית של הר געש(, וזו התיאוריה הרווחת כיום. על קלדרות וג'ובות: היווצרות מכתשים או שקעים עקב פיצוץ וולקני בעומק עשרות קילומטרים מתחת לקרום כדור-הארץ קיימת מאגמה )סלע מותך( חומר לוהט בטמפרטורה של אלפי מעלות צלסיוס ודחוס במאות אטמוספרות. המאגמה מטפסת מעלה מעלה בסדקים ובנקודות-תורפה. היא מורכבת מחומר נוזלי וגזי המומס בתוך הנוזל, אך עם עלייתה הלחץ המקיף אותה הולך ופוחת, וכאשר היא מתקרבת אל פני האדמה מתנדף הגז מן הנוזל. המאגמה עולה בסדקים אל פני כדור-הארץ בכמה צורות: א. עליית גז בלבד ב. עליית גז ונוזל מעורבים ג. עליית הנוזל המאגמתי המטפס באטיות ומגיח החוצה אחרי שמרבית הגז כבר התנדף. 30 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

31 אם הגז לבדו הגיע תחילה אל האוויר החיצון הוא משתחרר בעוצמה רבה מן הלחצים שבתוך פנים כדור-הארץ, מגדיל בבת-אחת את נפחו באלפי מונים ופשוט מתפוצץ. התפוצצות געשית מעין זו פוערת בור ענק במקום שבו הגיח הגז ונוצרת ג'ובה )קיימות 23 ג'ובות ברמת-הגולן(. בדרך כלל קשה מאוד לסתום חור כזה, וכמויות גדלות והולכות של מאגמה עולות דרכו ונחשפות לאטמוספרה. מופיע חומר מעורב: נוזלי וגזי. השלב האחרון בלוע הר הגעש הוא שחרור הגזים מן המאגמה, ולכן מתרחשות בלוע התפוצצויות חוזרות ונשנות, הקורעות ומעיפות את החומר הגעשי לכל עבר. חלקיקי התפלוטת הגעשית הזאת נקראים בשם הכולל פירוקלסטים )חלקיקי-אש( ואלו בהצטברם אחראים לבניית תלים געשיים גבוהים בצורת חרוט, האופייניים כל כך לגולן )ראו תמונה: הר כרמים(. הר כרמים חורף 2012 )צילום: יעל סנה( החרמון חורף 2012 )צילום: יעל סנה( הטוף נוצר בדרך כלל כאשר ההתפרצויות הן עזות במיוחד והמאגמה נטחנת לפירורים. האפר הגעשי מועף לגובה רב וחוזר ונופל ונרבד. טוף כזה מצוי סביב הר אביטל ובריכת רם )ראו תרשים מצורף(. לפעמים מתרחשת קטסטרופה בסוף תהליך יצירתו של הר הגעש, והוא מתפוצץ כולו כתוצאה מכמות גז אדירה המתפרצת בבת-אחת. ההר יכול גם לקרוס כולו תחתיו ולשקוע חזרה כלפי כתוצאה מטה האיזון מחוסר שנוצר משני עברי קרום כדור הארץ הלחץ על-ידי הוולקני )כמות רבה עולה חומר של גבי על ונערמת הקרום ובאותה עת נוצר מחסור יחסי של חומר מתחת לקרום(. כאמור, היא רם בריכת לוע של פעילות אלא וולקנית, שהחרוט שלו אינו בולט בנוף. בריכת רם היא מאגר שנוצר בשלבים האחרונים של ההיסטוריה הוולקנית באזור בעקבות הפיצוץ והשקיעה נפער בלבו של הר-הגעש שקע ענק הנקרא קלדרה. ברמת הגולן קיימות שתי קלדרות: האחת בלבו של הר אביטל )ראו להלן תמונות בקיץ ובחורף: הר אביטל( הקלדרה של הר אביטל בקיץ ובחורף 2012 )צילום, יעל סנה( והשנייה היא כאמור בריכת רם )ראו תמונה: בריכת רם(, שבשוליה ניכרים סימני העתקה וגלישות, ולכן הוצע להגדירה כקלדרה. מבחינה גיאולוגית בריכת רם היא מאגר הקלדרה של בריכת רם חורף 2012 שנוצר בשלבים האחרונים של )צילום: יעל סנה( ההיסטוריה הוולקנית באזור )ראו גרף מצורף, צורה 13(. גם קבוצת האיים היווניים סנטוריני )תרה( שבים התיכון היא שריד של הר געש קדום שנהרס בהתפרצות געשית במהלך המאה ה- 16 לפני הספירה. התפרצות זו הביאה אסון על התרבות המינואית. איים אלה מקיפים לגונה מרכזית שעומקה כ- 400 מטר, שהיא למעשה קלדרה שנפערה בעקבות אותה איי סנטוריני מקיפים לגונה אשר מהווה למעשה קלדרה-לוע געשי שנפער בעקבות אותה התפרצות התפרצות. )אולי נצא לסיור לימודי לסנטוריני בשנה הבאה?...( יש לציין כי בריכת רם לא מתמלאת כיום באופן טבעי. בזמנו הגשמים והשלגים המפשירים של צפון רמת הגולן הספיקו כדי למלא אותה, אבל השנים השחונות הרבות ועשרות שנות שאיבה אינטנסיבית לטובת החקלאות הפכו אותה למאגר התלוי בהזרמה מלאכותית של מים ממקורות אחרים. מדי שנה רשות המים ומקורות שואבות מליוני מ"ק מנחל סער שבגולן וממלאות את הבריכה לטובת השקיית מטעי התפוחים של הכפרים הדרוזים והיישובים היהודיים הסמוכים. בהקשר זה נזכיר את סוריה הנמצאת יום יום בכותרות בשל התקוממות האזרחים נגד משטרו של אסד. לפני כשנה ומחצה התלוננה סוריה באו"ם ש"ישראל מייבשת בכוונה את בריכת רם" )25/10/10(. אולם לדברי רשות המים יש סיבה אחרת להתייבשות: "מדי שנה בשבע השנים האחרונות מתייבשת בריכת רם בגלל שנת הבצורת... ישראל ממלאת באופן מלאכותי את הבריכה. אם לא היינו ממלאים אותה היא מזמן לא הייתה קיימת. אנשי המקצוע בודקים את המאגר ואת דרישות המים באזור על מנת ללמוד להסיק את מסקנות ולטפל במאגר. בכל מקרה, עם תחילת עונת ההשקיה לאחר החורף ישוב המאגר לתפקד כמימים ימימה." הוא שאמרנו: השלגים הם מאגרי מי שתייה זמינים ובריכת רם הולכת ומתמלאת כשאר מאגרי הארץ בשנת

32 כנס ETAI של אגודת המורים לאנגלית בישראל כתבו: אלה גורן וליבנת דהן ETAI הוא ארגון ארצי וולונטרי למורים לאנגלית שחרת על דגלו את נושא המצוינות בהוראת האנגלית. הארגון מהווה מטרייה עבור מורים לאנגלית על-ידי הקמת קהילה שבה הם מעורבים בהתפתחות מקצועית מתמדת, חולקים ידע, חוויות ורעיונות, מתייעצים ומייעצים באשר למתרחש בכיתה. מדי שנה ETAI עורך כנסים ברחבי הארץ לחברי הארגון. במסגרתם נחשפים המורים לידע מחקרי ופרקטי, עדכני ורלוונטי על-ידי מרצים מובילים בתחום הוראת האנגלית מרחבי העולם. הכנסים עוסקים גם בסוגיות פרקטיות העולות על-ידי מורים מתוך הנעשה בכיתה, באופן שמאפשר דיון והעלאת פתרונות יעילים שונים. ארגון ETAI ידוע בזכות פעילותו הנמרצת לשם קידום מטרות הארגון העולמי למורים לאנגלית, ובשל היענות רחבה של המורים בארץ לקחת חלק בקהילה זו. השנה, סטודנטיות מאורנים נטלו חלק פעיל ביוזמה חלוצית ומבורכת של נציגים מטעם ETAI והשתתפו בתכנון כנס שעוצב לראשונה במיוחד עבור סטודנטים לאנגלית בצפון. הסטודנטיות קיבלו סיוע וגיבוי מלא מראש החוג לאנגלית דאז, ד"ר אורלי סלע, מראש החוג המכהנת, ד"ר אלישבע ברקון ומהנהלת אורנים בכל הקשור לתכנון הכנס ולפרסומו. מטרת היוזמה הייתה ליצור קשר והיכרות ראשוניים בין סטודנטים לאנגלית לבין הארגון, ליצור מערך שבו סטודנטים יוכלו לחלוק את הצלחותיהם, לשתף בקשייהם הנובעים מהמעבר מהתיאוריה למעשה, ולחלוק את תובנותיהם ורעיונותיהם עם סטודנטים אחרים, החל מהשלב הסטודנטיאלי. לשם כך, התקיים שיתוף פעולה בין נציגים ממכללות שונות בצפון ונציגים מטעם.ETAI הכנס התקיים בנובמבר ספורט באורנים בשעה טובה ומוצלחת... חוגי הספורט התחילו לפעול ב ימים ושעות הפעילות: יום חוג א זומבה א פילאטיס ב עיצוב וחיטוב ג יוגה ד פילאטיס ה קיק בוקסינג שעה 17:00 16:00 16:15 15:30 16:15 15:30 17:15 15:45 16:30 15:45 17:00 16:00 החוגים יתקיימו בבניין 57 חדר 48 )חדר תנועה( חדר כושר עם מאמנת בימים א, ג', ד בשעות 17:30-15:30 עלויות: עלות שימוש חופשי בחדר כושר 20 לחודש עלות חוג אחד 50 לחודש + שימוש חופשי בחדר כושר האחרון במכללת גורדון בחיפה. כמות המשתתפים הייתה משביעת רצון והוכיחה כי למרות הלחץ שבו נתונים הסטודנטים, הם ייחסו חשיבות רבה להשתתפותם בכנס. הכנס כלל שלושה חלקים שעוצבו והותאמו במיוחד לצרכי הסטודנטים. בחלק הראשון הרצתה פרופ' פני אור, לשעבר ראש החוג לאנגלית באורנים ובעלת שם עולמי בתחום לימודי האנגלית כשפה זרה, בנושא ניהול כיתה ומשמעת. בחלק השני ניתנו כמה הרצאות במקביל: חוגגים הצלחה - ארבעה סטודנטים, מתוכם שתי סטודנטיות מאורנים, ליבנת דהן ושולי עקירב נוריאל, הרצו על הצלחותיהם בכיתה. כיצד להפוך ג'אנק לעזרים בכתה - סדנה מאת הגב' ג'ניפר שפיגלמן. כיצד לעודד תלמידים לקרוא באנגלית להנאה מחוץ לכתה - הרצאה מאת הגב' אמנדה קפלן. בחלק השלישי והאחרון התקיים פאנל שדן במעבר מהחיים הסטודנטיאליים לעיסוק בהוראה. בפאנל זה נתנו מורים שסיימו את לימודיהם בשנה שעברה והחלו ללמד השנה, טיפים למעבר מוצלח וקל יותר מהתיאוריה אל המעשה. גם בחלק זה השתתפה סטודנטית מאורנים בשם שגית בויטלר-בלס. כמו כן, הובהרו בו הליכים פרוצדוראליים על-ידי המפקחות מכל המגזרים בצפון על-מנת להקל על חיפוש ומציאת עבודה בהוראת האנגלית. לסיום, בכנס שררה אוירה חיובית והרמונית. התכנים התגלו כרלוונטיים ביותר וחשפו את הסטודנטים לכלים פרקטיים במקצועם העתידי. הצלחתו של הכנס וודאי תסלול את הדרך לכנסים עתידיים נוספים שיתוכננו על-ידי סטודנטים ולמען סטודנטים. והנה לנגד עינינו דוגמה ליוזמה שתהפוך למסורת חשובה אשר יש לשאוף לטפחה. ד"ר אלישבע ברקון הציעה לארח את הכנס בשנה הבאה במכללת אורנים וקיבלה אישור עקרוני לכך מד"ר ארנון מדזיני, דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח. עלות שני חוגים 80 + שימוש חופשי בחדר הכושר תשלום עבור השתתפות בחוגים - בקופת אורנים. כללי: נרשמים חדשים יפנו ליוסי במייל לתשומת לבכם מספר המקומות מוגבל הרשמה לחוג מחייבת הצגת הצהרה אישית )מצ ל( הרשמה לפעילות בחדר כושר מחייבת הצגת אישור רפואי מרופא המשפחה. )את האישור יש להעביר ליוסי( ניתן להצטרף לשיעור ניסיון אחד בלבד, ללא תשלום. )במידה שיוחלט להירשם לחוג, שיעור הניסיון יהיה בתשלום( בקשה להעברה מחוג לחוג או ביטול יתקבלו בהודעה לדוא ל אין החזרי תשלום עבור ביטול התשלום יהיה חודש מראש לפרטים נוספים ניתן לפנות ליוסי ניסים במשרד המעונות )בית 10 מעל מכון השכפול( נייד: , משרד: דוא ל: yosi_n@oranim.ac.il 32 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

33 תגובה על הכתבה על השקת הספר "מעגלים של הדרה" מאת ד"ר גבי אסם ופרופ' רחל הרץ לזרוביץ מאת: פרופ' יובל דרור ברוח אורנים האחרון )ינואר 2012( התפרסם דיווח על השקת הספר 'מעגלים של הדרה' מאת ד"ר גבי אסם ופרופ' רחל הרץ לזרוביץ, שבמסגרתו נטענו האשמות כבדות משקל הנוגעות אלי, לתחומי עיסוקי המחקריים, ולנורמות מחקריות בכלל והיסטוריות בפרט. היות וטענות אלה נשמעו כבר בע"פ ובכתב בבמות שונות שבהן הפיצה גבי אסם את תפיסתה המגדרית ברבים, והיא שמעה וקראה בהן את תגובתי ולמרות זאת המשיכה בשלה, אני מבקש בזאת להגיב שוב ולהעמיד דברים על דיוקם המחקרי. "לדבריה של גבי, גם חוקרים כמו יובל דרור וחזי דר, אנשי אורנים, אינם כוללים את שלוש הנשים כשהם כותבים על מייסדי החינוך הקיבוצי ומעצביו". ובכן, מחוקרת כמו ד"ר גבי אסם מצופה היה שתבחן מה המקום שקיבלו בספרי, תולדות החינוך הקיבוצי: ממעשה להלכה )2002( מרים רות )9 אזכורים, ובהם הרחבה על "תורת הגן" שעיצבה(, חוה שמיר )3 אזכורים, ובהם פירוט תרומותיה השונות לכיתות היסוד(, ומלכה האס )8 אזכורים, 10 פריטים ביבליוגרפיים, ודיון נרחב על גישת "הגן כמכלול חיים" שלה(. לא צריך לתת לעובדות לבלבל את התפיסה המגדרית גם בקשר לטענה נוספת "הן לא זכו להיות מוכרות על ידי חוקרים גברים מהתנועה הקיבוצית כמייסדות החינוך הקיבוצי"; "הספרות העוסקת במחקר החינוך הקיבוצי מכתירה את 'אבות החינוך הקיבוצי' ואילו 'אימהות' החינוך המשותף נעדרות ממנה. מדוע לא זכו להכרה הראויה?" לטענה הבלתי מבוססת על "היעדרות" לכאורה כבר עניתי; אשר לאבות בלבד הם הוכתרו ככאלה על ידי, האשם העיקרי בהדרת הנשים מתולדות החינוך המשותף, משום שהם כתבו את מכלול תורת החינוך הקיבוצי מראשיתו, הם אלה שהשפיעו עליו לאורך שנים והם שהתמידו לפעול בשדה זה כל חייהם. מרים, חוה ומלכה עסקו רק בחלקים גילאיים חשובים של התורה, ולא מראשית החינוך המשותף ומרים אף פנתה מרצונה מתורת הגן לספרות הילדים. כהיסטוריון של חינוך בחרתי להתבסס על עובדות ולא על תיאוריות מגדריות ואחרות, ולא קיפחתי גם את חלקן של יוצרות חינוכיות אחרות, ובהן למשל ברטה חזן, רחל )כצנשטיין( מנור ויהודית גילן באשר לפועלן בתחומיהן המוגדרים. מעבר לכך, מגוחכת ואף מעליבה אישית היא ההאשמה על הדרתן של השלוש על ידי, מי שכראש אורנים יזם וביצע את הקמת הארכיון ההיסטורי של המכללה ואת תיעוד ראשוני אורנים בתוכו ודחף וסייע בדרכים שונות לכתיבת ספריהן של חוה שמיר ומלכה האס. "אורנים... וסמינר הקיבוצים הם 'משתפי הפעולה' עם הדרתן ממעגל האקדמיה בארץ... הן לא הוכרו ככותבות, כתיאורטיקניות וכבעלות זכויות היוצרים על יצירתן החינוכית המהפכנית, המהווה עד היום מודל חינוכי...". כאחד מהמשת"פים המושמצים אני מניח שלכותבות הספר לא צריך להזכיר מהם כללי המשחק האקדמיים, שמרים, חוה ומלכה לא רצו בהם במודע, כפי שהן מעידות גם בספר עצמו. אפשר להתנגד לכתיבה האקדמית המקובלת ולזלזל בחשיבותה, אך היושרה הבסיסית לא מאפשרת לטעון בו בזמן ל"הדרה ממעגל האקדמיה", מה עוד שלמיטב שיפוטי הגברי הקלוקל קולן הוערך ונשמע היטב בבמות מקצועיות שונות שעסקו בתחומיהן. "הטענה המרכזית בספר היא שהנשים הודרו... ממוקדי הכוח והשליטה בפרויקט הציוני בכלל ובחינוך הקיבוצי בפרט". התשובה לטענה זו פשוטה: לא כל אחד/ת מתאים/ה וחפץ/ה בניהול, והמונח "התקדמות בסולם התפקידים בחינוך" שהמחברות משתמשות בו בספרן רק מלמד על התפיסה השגויה הזו. מהיכרותי את חוה ומלכה ומעדויותיהן בספר לא נראה ששאפו לניהול בתנועה ובסמינרי החינוך והדבר נמנע מהן; מרים בן אהרון ז"ל באורנים ותבל"א אהובה לאור בסמינר הקיבוצים הראו שהניהול ניתן למי שמתאים/ה לכך ורוצה בכך. "לא כל אחד/ת מתאים/ה וחפץ/ה בניהול, והמונח "התקדמות בסולם התפקידים בחינוך" שהמחברות משתמשות בו בספרן רק מלמד על התפיסה השגויה הזו." לסיכום, שתי הכותבות ידעו היטב שאני סבור כמותן שיש בעיה ב"ייצוגן החסר של הנשים בתולדות החינוך הקיבוצי" שמו של מאמר משלי שהופיע יחד עם מאמרה של גבי אסם על מלכה האס בספר באות משתיקה: נשים, קיבוץ ושינוי חברתי )2009(, ובו מניתי 8 תופעות של אי-היראות מספקת של חברות הקיבוץ בתולדות החינוך הקיבוצי וסיכמתי ב"הצעות לכתיבת היסטוריוגרפיה חדשה שתחזיר את הנשים למקומן הראוי בתולדות חינוך הקיבוצי." כותבות הספר והדוברות בהשקה בחרו במכוון להתעלם ממאמרי זה המפחית מ"אשמתי" ולהציג בהכללה מגדרית בוטה את החוקרים הגברים כמדירים המפעילים "מנגנונים חברתיים פוליטיים מתוחכמים ואקטיביים, מודעים ושאינם מודעים, המפלים את האישה בחברה... בעיקר בחברה החילונית". לא ידעתי שאני פוליטיקאי חילוני מתוחכם ואקטיבי, ולמרות זאת אמשיך כחוקר להתבסס ככל הניתן על עובדות ולא על קונספירציות. לעניות שיטתי המחקרית וההיסטורית הבעיה המרכזית בספר ובדברים שנאמרו על ידי ד"ר גבי אסם בהשקתו באורנים היא שהתובנות מניתוח הראיונות שנכללו בו, הערוכות במודל של "ארבעה מעגלי הדרה", מונ עות על-ידי תיאוריות מגדריות ולא רק מבוססות על ידן. 33

34 מאת ד"ר לילך לב ארי מבזקים מהרשות למחקר ולהערכה מחקר, עיון ויצירה באורנים האירוע המרכזי שהפיקה הרשות למחקר ולהערכה לאחרונה הוא הכנס "מחקר, עיון ויצירה באורנים" שנערך בחופשה שבין הסמסטרים. בכנס השתתפו למעלה מ 150 אנשי ונשות סגל מאורנים והוצגו בו עשרות מחקרים בתחומי דעת שונים: חברה, רוח, חינוך, מדעים והוראתם ועוד. בכנס התקיימו כמה סימפוזיונים בנושאים שונים. כולם עוררו עניין רב ובחלקם אף הוחלט על צעדים יישומיים הקשורים בהוראה באורנים )למשל: הרחבת נושא המגדר במכללה(. הכנס ננעל בהרצאתו של פרופ' אביה ספיבק שנסבה על כלכלת המחאה. המשוב על הכנס על כל היבטיו היה חיובי מאד אבל תמיד אנו שואפים לשיפור ואולי אף לשינויים מסוימים במבנהו. במהלך השבועות האחרונים של סמסטר ב' נערך משוב על כל קורסי המכללה, ועל מרביתם - באופן מקוון. על מנת לעודד את הסטודנטים להשיב, הוגרלו כשבעה פרסים, וביניהם: סוף שבוע בצימר ואיי-פד. שמות הזוכים המאושרים הוקראו במסיבת הפורים שהתקיימה בתחילת סמסטר ב'. אחוזי ההיענות למשוב המקוון היו טובים, אבל כמובן שהם נופלים מאלה של המשוב הידני )56% ו- 74% בהתאמה(. מובן שיש הבדלים לפי פקולטות וחוגים. מידע על כך נמסר לדיקנים ולראשי החוגים הרלוונטיים. הרצת המשוב המקוון דורשת התאמות טכניות רבות על-מנת שהממצאים יהיו מדויקים ואנו חותרים לשיפור כבר החל מסימסטר ב' תשע"ב. ועדת המחקר המכללתית קיימה את ישיבתה השנתית. לוועדה מוגשות בקשות לנסיעה לכנסים לחו"ל, לעריכת מחקרים, להוצאה לאור של ספרים וקטלוגים ולתרגום ולעריכת מאמרים. מדי שנה כמות המבקשים עולה והדבר מעיד על פעילות מחקרית, עיונית ויצירתית תוססת. אנו משתדלים להיענות למרבית הבקשות על מנת לעודד את הסגל האקדמי לחקור וליצור, כחלק מתהליך קידום והתמקצעות אקדמיים. בגיליון זה תוכלו לראות את שמות הזוכים במענקי המחקר ובהוצאות לאור. ברשות המחקר אנו מעודדים קשרי מחקר עם מוסדות אחרים, כגון משרד החינוך, מכללות אחרות, צה"ל ועוד וכן עם מוסדות בחו"ל. למשל, בסוף דצמבר הוגשו שש הצעות מחקר למופ"ת וכולן הועברו לשיפוט. אשר לקשרי חו"ל, השנה הקמנו צוות בראשותה של ד"ר לריסה ארונין, ששם לו למטרה לחזק קשרי גומלין מחקריים בין אורנים לבין מוסדות אקדמיים בעולם. נפגשנו כבר עם נציגים אחדים מחו"ל ובעיקר הקמנו פורום המונה כיום כ 40 חברות וחברים שקיים פגישה אחת ובה התקבלו החלטות לקראת פעילות עתידית. מסתבר שיש עניין רב בסוג כזה של קשרים בקרב אנשי סגל מתחומי דעת שונים במכללה. במקביל, מיסדנו את אירוחם של מרצים מחו"ל, ואתם מוזמנים לפנות אלינו אם יש לכם קשרים כאלה או אנשים מסוימים הנמצאים בשבתון בישראל או בביקור שנוכל לשמוע מהם ולהתקשר עימם. בפורום מחקר הבא, שיתקיים בתאריך בין השעות , יציגו חוקרים שלנו את עבודותיהם וכמו כן נארח את פרופ' מרשה זיבליס-קראופורד מאוניברסיטת טמפל, שתציע נושאי מחקר אפשריים למשתתפי הפורום. כעשרים מחקרים המתמקדים באורנים מתנהלים בו זמנית. חלקם עוסקים בסטודנטים וחלקם במרצים. אנו משתדלים להטריד כמה שפחות את הנחקרים שלנו, אבל הסקרים והמחקרים מלמדים אותנו על המתרחש באורנים. למשל, נערך סקר בקרב אנשי הסגל האקדמי והמנהלי על אודות מעורבותם ומידת המידע שבידיהם על המתרחש באורנים, נערך סקר בקרב סטודנטים על מניעי הבחירה במכללת אורנים וכן על שביעות רצונם משירותי המנהלה. ממצאי הסקרים והמחקרים מועברים למזמיני המחקר ורובם פתוחים לעיון הסגל בספרייה וברשות למחקר. את שמות עשרת הפרסומים האחרונים, ניתן לראות בהמשך. צוות הרשות למחקר ולהערכה מאחל לכם המשך שנת מחקר, עיון ויצירה פוריים. דו"חות המחקר האחרונים שנערכו במסגרת הרשות למחקר ולהערכה באורנים שמות החוקרים ד"ר ענת גלר ד ר מירה קרניאלי ד ר עטרה שריקי וד ר מרי תותרי ד ר טליה גור וגב אורית קאופמן ד ר לילך לב ארי וד ר דינה לרון ד ר לילך לב ארי, גב קמליה סגל ד ר מאיה מלצר גבע ד ר דוד מיטלברג וד ר דינה לרון ד ר מיכל שיינין וגב עדנה בשן ד ר רונית פסטור וד ר שוש ויצמן ד ר יפעת אשרת מועד פרסום נושא המחקר 2012 השפעתם של הוגים שלימדו במכללת אורנים על מערכות החינוך לגיל הרך בישראל 2012 הערכת פרויקט עמיתות אורנים יוקנעם תש ע תשע א 2011 תרומת הלימודים במסגרת תוכניות ה- M.Ed. במכללת אורנים להתפתחותם המקצועית של המוסמכים ולהשפעתם על הובלת שינויים במערכת החינוך )תמיכת יוזמות חינוכיות( 2011 תרומתה של הקליניקה לטיפול בלקויות למידה לתחושת המסוגלות לעבוד כמורים 2011 סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה אקדמית לחינוך - שילוב אקדמי, חברתי ונכונות למנהיגות חינוכית בעתיד 2011 שמים את הצפון במרכז - הערכת הסטודנטים את התוכנית זהות יהודית ועמיות יהודית: תפיסותיהם של סטודנטים להוראה במכללה לחינוך עמדות כלפי חריגות של מתכשרים להוראה הבחירה בהוראה כקריירה שנייה הערכה מעצבת של מרכז קש ת רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

35 הרשות למחקר ולהערכה רשימת מקבלי מענק מוועדת המחקר של אורנים תשע"ב יצויין כי גם השנה, חל גידול עצום ברשימת הפונים לסיוע בעיקר בבקשות לפרסום ספרים ומאמרים וכן להכנת קטלוגים לתערוכות. גידול זה נמשך זה מספר שנים והוא מצביע כמובן על התרחבות ופעילות אקדמית של סגל אורנים. ועדת מחקר, בישיבתה בשנת תשע"ב קבעה כללים ברורים לחלוקה יחסית של בקשות לנסיעות לכנסים בחו"ל וכן לגבי יתר הסעיפים: תמיכה במחקרים, בקשות להוצאות לאור של ספרים וקטלוגים וכן תרגומי מאמרים לאנגלית. ועדת מחקר מעוניינת לתמוך במרצים וותיקים הפעילים בתחומי מחקר, עיון ויצירה, לצד תמיכה במרצים צעירים בעלי וותק והיקפי משרה מתאימים )לפרטים ראו באתר הרשות למחקר ולהערכה(. אנו מתנצלים מראש על ההקצאות החלקיות )מאד( השנה וכן בפני אלה שאכזבנו אותם. שמחים בכל זאת על התמיכות שכן אפשרנו. להלן רשימת ההקצאות שאושרו, לפי סדר א-ב: שם המרצה/חוקר נושא העבודה/מחקר ד"ר יעל אברהמי ד"ר אסנת אלדר גב' עדי ארבל ד"ר לאריסה ארונין ד"ר בהאא מחול פרופ' רינה בן-שחר וד"ר משה יצחקי ד"ר רחל בן-שלמה מטרות המענק תמיכה ב: In Biblical Hebrew Diachronic and הצגה בכנס בינלאומי Synchronic Metonym הצגה בכנס בינלאומי M.Ed. in Science Education הקשר בין תפקודי קשב לבין קשיים לימודיים קל"ס בקרב סטודנטים עם הפרעת קשב עם וללא קשיי קריאה Theory of Affordances in Multilingualism הצגה בכנס בינלאומי Studies; Dimensions of Multilingualism: Material Culture Challenges in the Acquisition of Reading in Arabic: Linguistic and Didactic Aspects קובץ מחקרים לכבוד פרופ' לאה הדומי ישימונית מצויה Sthenodactylus,( Stenodactylus :)Lichtenstein, 1823 מין בודד עם תפוצה רחבה או כמה מינים בסכנת הכחדה? הצגה בכנס בינלאומי הוצאה לאור מחקר ד"ר עידן ברייר גב' סיגלית ברנדה ד"ר יעל גילעת ד"ר ערן גפן ד"ר מיכל )מוקי( גרוס ד"ר דודי גרנות ד"ר יורם גרשמן ד"ר נעמי דה-מלאך ד"ר הדס הירש מערכות-חיץ במזרח הקדום בתקופת המקרא הוצאה לאור השפעת אימון בהאצת קריאה על יכולות הקריאה מחקר בקרב קוראים בכיתה א' בהשוואה לקוראים בכיתה א' ללא אימון Urbanism: Bat-Yam Biennale of Landscape הצגה בכנס בינלאומי Top-down, Power and Reactions דגם חילוף גזים תלוי-מופע בארבה המדבר מחקר )Schistocerca Gregaria( הערכה כלכלית של הגן הבוטני במכללת אורנים מחקר בחינת עלות מול תועלת משיקום הגן Teacher- The Quality of Homeroom עריכה ותרגום מאמר child Relationships from an Attachment perspective: A contribution to the Explanation of Children's School Adaptation in Israel שמרים מתסיסים המתאימים לייצור ביו-אתנול מחקר Translating Classical Juvenile Hebrew Books הצגה בכנס בינלאומי to Modern Hebrew על הוראה ביקורתית של סיפורים מן המקרא- תרגום מאמר מקרה המבחן של "לא השאירו כל נשמה" בספר יהושע The Gendered Discourse of Piercing Muslim הצגה בכנס בינלאומי Children's Ears: Punishment or Adornment 35

36 שם המרצה/חוקר ד"ר ישראל המאירי ד"ר שוש ויצמן ד"ר אורלי וקנין ד"ר עירית זאבי ד"ר ענת ישראלי ד"ר לילך לב ארי ד"ר אסתר לבנון-מורדוך ד"ר דינה לרון ד"ר שוש לשם ד"ר ארנון מדזיני ד"ר דוד מיטלברג מטרות המענק נושא העבודה/מחקר תמיכה ב: לוינס ותיאטרון: 'האחר המיתי' בדרמה העברית הוצאה לאור עיון בחמישה מחזות בעקבות לוינס Starting Over Again: Life Cycle and Second הצגה בכנס בינלאומי Career Teachers Rescue Fantasies in the Relational Narratives תרגום מאמר of Female Psychotherapists The Rhetoric of Slogans in Israeli Daily הצגה בכנס בינלאומי Newspapers in the First Decade and Today שפת הפרסומת בישראל / 'סדרת שפה' הוצאה לאור A Feminist Commentary on the Babylonian הוצאה לאור Talmud: Kiddushin Fulfilled? The American Dream Can It Be הצגה בכנס בינלאומי Social Mobility among Israeli Immigrants to the United States הגירה יהודית לברלין וללונדון: קליטה, זהות אתנית מחקר וטרנסלאומיות Aggressiveness and Violence in Gender הצגה בכנס בינלאומי Relations: A Socio-Gender Issue as Represented in Texts of Drama השתלבות סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה הצגה בכנס בינלאומי לחינוך Making Thinking Visible in Doctoral Theses הצגה בכנס בינלאומי Political Use of Geographical Maps by הצגה בכנס בינלאומי Educational Systems for the Purpose of Constructing the Students' national Identity: a Case study of Israel and the Palestinian Authority The War of the Maps: The Political Use תרגום מאמר of Maps and Atlases to Shape National Consciousness Israel versus the Palestinian Authority Jewish Peoplehood: Beyond the Buzz to הצגה בכנס בינלאומי Definition, Measurement and Intervention ד"ר דוד מיטלברג ד"ר ניצה מירסקי ד"ר אהוד מנור פרופ' צביה מרקוביץ ד"ר יעל סנה ד"ר מירה פוירשטיין הבדלים לפי מגדר ואתניות בהשקפותיהם של מורים למתמטיקה על מתמטיקה, בישראל ובאוסטרליה: השלכות חינוכיות השפעת גלוקוז גבוה על תאי אנדותל בתרבית וטיפול מניעתי ב- GTF חומר טבעי אנטי סוכרתי "לעשות שלום עם הפלסטינים ישראל והגדה, " Louis Miller, the Warheit and the Kehillah of New-York, Dyscalculia from the Point of View of a Mathematics Educator David's Story Current Affairs Teaching Styles in College Geography Courses They Are Too Lazy to Think...": Challenging" Teaching-Learning in Teacher Education עריכת מאמר מחקר מחקר הצגה בכנס בינלאומי הצגה בכנס בינלאומי הצגה בכנס בינלאומי הצגה בכנס בינלאומי ד"ר אלה פיק ד"ר ננסי פלד המדיה והסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט מחקר בקורתית של סטודנטים איפיון אינטראקציות פיזיות בין תתי היחידה של מחקר קומפלקס הסיגנלוזום בשמר מנץ Weldon's Witchy Wife: Ruth Pratchett in Fay הצגה בכנס בינלאומי Weldon's The Life and Loves of a She-Devil 36 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

37 שם המרצה/חוקר ד"ר רונית פסטור ד"ר אריאל פרידמן ד"ר ניקה צ'נקוב ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ ד"ר תמר קיסר נושא העבודה/מחקר מטרות המענק תמיכה ב: הצגה בכנס בינלאומי הצגה בכנס בינלאומי תרגום מאמר מחקר הצגה בכנס בינלאומי מחקר מחקר Starting Over Again: Life Cycle and Second Career Teachers Digital Literacies: Ten Years of Media Productions by Young Israelis גלובליזציה ותרבות חזותית מקומית בישראל Autocatalytic Formation of Secondary Alkynols Phonological and Orthographic Proximity: Circassian Children Acquiring English Literacy Assessing and Creating a Foundation of Knowledge of the English Orthography Amongst pre- and in-service EFL Teachers גידול צמחים צופניים בשולי כרמים לשימור מגוון פרזיטואידים, כאויבים טבעיים להדברה ביולוגית ד"ר מירה קרניאלי וגב' רחל אורון ד"ר דניאלה קרמר-מור ד"ר מיכל ראזר גב' רחל רביד ד"ר ניר רסיסי ד"ר מילה שוורץ ד"ר מיכל שיינין גב' טלי שלח גב' רותי שנרך ד"ר אילת שמיר ד"ר עטרה שריקי גנים "פיראטיים" בקהילה הזרה חקר מקרה מחקר Serving the Community: Universities' Role in הצגה בכנס בינלאומי Social Problem Solving תרגום מאמר עבודה עם ילדים ונוער בסיכון השמת ילדים בעלי אוטיזם במסגרות חינוכיות בגיל קל"ס הגן מנקודת מבטם של הורים ומחנכים Teaching Social Problems in the Mission הצגה בכנס בינלאומי of Promoting the Interdisciplinary Study of Complex Society Lexical Knowledge Development in הצגה בכנס בינלאומי the First and Second Languages among Bilingual Preschools: The conceptual-lexical Mappings between L1 and L2 First Language First Approach in Early הוצאה לאור Bilingual Education: Towards a Better Understanding of Early Sequential Bilingual Development (Multilingual Metters, Bilingualim and Biliongual )Education Series הצגה בכנס בינלאומי Behavioural Effects of Multi Sensory Stimulation Room and Children with ADHD התערבות התנהגותית ויעוץ למשפחות של ילדים קל"ס הלוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות והשלכתה על התנהגותם בביה"ס ובבית יחסים בינאישיים במסגרת הכיתה ותיפקוד בית קל"ס ספרי בקרב מתבגרים בסכנת כישלון ונשירה מענק יצירה ספר "המיטה שאתה מציע בעצמך" Teachers' Perception of Mathematical Creativity and its Nurture הצגה בכנס בינלאומי The Use of Caricature in Popular Protests Focusing on Geographic, Social, Economic and Political Issues ד"ר מרי תותרי הצגה בכנס בינלאומי 37

38 לקרוא או לא לקרוא מדור ביקורת הספרים של רוח אורנים קורות הציפור המכנית הוראקי מורקמי האם הוראקי מורקמי הוא הזוכה הבא בפרס נובל לספרות? ביקורת ספר מאת אברהם בן חור פלגי מורקמי נולד בקיוטו ב- 1949, אך את רוב נעוריו בילה בעיר קובה. אביו היה בן לנזיר בודהיסטי, אמו הייתה בתו של סוחר מאוסקה. שניהם לימדו ספרות יפנית. מורקמי הושפע עוד מילדותו מהתרבות המערבית, ובמיוחד מהמוזיקה ומהספרות, והשפעה זו ניכרת בספריו. ספרו הראשון, "שמע את הרוח שרה", פורסם בשנת 1979, וזכה בפרס ספרותי לכישרונות צעירים. במהלך השנים פרסם מורקמי עשרות ספרי סיפורת, ספרי עיון וכן תרגומים שונים, בעיקר מהספרות האמריקאית החביבה עליו במיוחד - דבר שניכר היטב מקריאה בספריו. לשיא פרסומו הגיע בשנת 1987, כאשר פרסם את הספר "יער נורווגי" )שקרוי כך בעקבות שיר של הביטלס בשם זה מתוך האלבום.)Rubber Soul הספר נמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים. בשנת 1991 קיבצה ההוצאה היפנית "קודנשה" את כל ספריו מהעשור הראשון של כתיבתו בהוצאה של 8 כרכים. ספריו של מורקמי תורגמו ל- 15 שפות וזכו להצלחה רבה במזרח אסיה, באירופה, בארצות הברית וגם בישראל. הספר "קורות הציפור המכנית" )ביפנית: ねじまき鳥クロニ ) クル שיצא לאור בישראל בשנת 2005, הוא אחת ההצלחות הספרותיות הגדולות של העשור האחרון ביפן. עלילת הספר מתחילה בקיץ של שנת 84, טורו וקומיקו אוקאדה חיים את חייהם כשחתולם, נובורו וטאיה, נעלם ושיחות ארוטיות משונות מאישה אלמונית מתחילות להופיע בחייו של טורו. טורו, אדם ממוצע מן השורה אשר לא שונה מכל אחד מאיתנו, מובטל וחסר דאגות אמיתיות בחייו, מגלה לפתע כי בנוסף לחתולו גם אשתו עזבה את הבית. מכאן מתחילים העניינים להסתבך והאיזון העדין שבין עולם המציאות לעולם החלום מתחיל לחמוק מחייו. הספר מתאר את השנה וחצי הבאות בחייו של טורו. בתקופה זו הוא עובר חוויות אשר נראות משונות ולא מציאותיות כאילו הגורל עצמו מושיט יד ומשחק באנשים השונים ככליו. הסיפור למעשה נע בין המוני סיפורים קטנים ודמויות משנה החל ממלחמת העולם השנייה וכלה בחיי צעירה בת 16 ב הספר "קורות הציפור המכנית" כתוב ברובו בגוף ראשון יחיד ומתאר בחלקים נכבדים את חייו היום יומיים, השגרתיים משהו, של המספר, היכולים להתאים לאנשים רבים. לציטוטים שמורקמי עושה בספריו למוזיקה קלאסית חלק חשוב ביצירתו. אני חובב מושבע של מוזיקה קלאסית וזה מיד מחבר אותי אליו. "בישלתי ספגטי ושרקתי עם הרדיו את הפתיחה ל'העורב הלקחן' של רוסיני, ללא ספק המוזיקה המושלמת לבישול פסטה". הכתיבה אודות ההיסטוריה של יפן, ובכלל, היא מדויקת מאוד, פרי תחקיר מקיף של התקופה שעליה הוא כותב. הדבר יוצר אצל הקורא אמון רב בטקסט ובאמיתות דבריו. 'למטה בבאר' הוא עוד פרק שבו מורקמי מתעתע בקוראיו בין מציאות להתרחשות הזויה שקורית בעיקר בראשו. "אני יורד בסולם הפלדה הקבוע בקיר הבאר, קרקעית הבאר כמוה כקרקעית הים. כאן למטה הדברים קבועים מאוד, שומרים על צורותיהם המקוריות, כאילו היו נתונים בלחץ עצום שאינו מאפשר להם להשתנות מיום ליום". בהמשך אתה מוצא את עצמך חנוק ומייחל לרגע שהוא יצא שוב מהבאר ויגאל אותך מהחשש שלך שהוא כבר לא יוכל לצאת ויגמור את חייו שם עמוק בפנים. סיפורו הארוך של לוטננט ממיה הוא אחד מהסיפורים הכי מחרידים ומצמררים בספר, ממלחמת מנצ'וריה בתחילת 1937 והתקרית עם סין, שקשורים למנהגיהם של המונגולים החיים במצ'וקו. תיאור נפילתם בשבי של ארבעה חיילים יפניים ותפיסתם ע"י החיילים המונגוליים הוא סיפור קשה במיוחד. הוא מספר את הסיפור בגוף ראשון יחיד בפרטי פרטים בצורה מחרידה. את הקורא זה משאיר פעור פה; הוא ממשיך לקרוא את הסיפור של לוטננט ממיה ונחרד מהאכזריות ומהיחס שלו זוכים השבויים מהחיילים המונגוליים. "מאז ג'ינג'יס חאן נהנים המונגולים לפתח שיטות אכזריות במיוחד להרוג אנשים". כאן הוא נכנס לפרטי פרטים של פשיטת העור של השבוי בעודו בחיים. הקורא ממשיך לקרוא מתוך סקרנות סלידה ותיעוב קשה שלא נותן לו מנוח. שעות או ימים אחרי שגמרת לקרוא את הקטע הזה הוא עדיין מכה בך בעוצמות בלתי רגילות, וקשה להשתחרר מזה. לסיכום אני רואה קווים מקבילים ביני ובין מורקמי. הוא נולד בשנת 1949 ואם הוא היה נולד בשריד היינו גדלים באותה קבוצת גיל. אני כמוהו עוסק הרבה בספורט, רכיבה על אופניים, שחייה וריצה, כולל ריצת מרתון. הוא אוהב מאוד שירה, ספרות טובה ומוזיקה קלאסית. גם אני נחשב לתולעת ספרים כפייתית, מאזין לקול המוזיקה ולמצו,mezzo תחנת TV מצרפת. הכתיבה שלו ישירה, כמעט תמיד בגוף ראשון יחיד, ברצף האירועים, במורכבות שבהם, ובסגנון המיוחד שלו - ואתה לא יכול להרפות מהספר. ואתה פשוט חוזר הביתה כדי לחזור ולקרוא בספר עד סופו. מבחינתי מורקמי הוא המועמד הבא לזכייה בפרס נובל לספרות. 38 רוחאורנים המגזין של מכללת אורנים ניסן תשע"ב מארס 2012

39 השקות ספרים בספרייה השקת ספרה של אליזבט גולדווין, 1 'רווח בין האותיות' מתוך דבריה של ד"ר ענת ישראלי בהשקת הספר: אני שמחה להזדמנות לדבר על שני אנשים שאני אוהבת ומעריכה: אליזבט גולדווין ועמנואל לוינס. עם אליזבט אני נפגשת כבר שנים רבות, מאז שהייתה מורה לבלט של בתי בביה"ס, דרך חבר ות משותפת במדרשה, מפגשים לימודיים במעגלים שונים, שיתוף פעולה במסגרת קורסי הזהות של אורנים שבהם אנו מלמדות ועוד. אליזבט, אישה מעמיקה, דעתנית ובלתי מתפשרת, ז כתה אותנו בספר מלא השראה. הספר הוא התגלמות המושג במשמעותו העמוקה, כשכבות מצטברות של שיח מתמשך בין דורות ועולמות. אליזבט משוחחת בספרה עם עמנואל לוינס. לוינס משוחח בספריו )בחלק מהם, שגם תורגם לעברית( עם התלמוד. 2 והתלמוד עצמו הוא כולו שיחה על המשנה והתורה, שמתנהלת בין חכמים רבים ממקומות ומדורות שונים. התלמוד משלב בין ההלכה והאגדה, כלומר בין עולם החוק, המשפט, הכללים הגדולים והחובה הדקדקנית, ובין הסיפור האישי, האנושי, הפרטי והחד פעמי. לוינס, שהיה פילוסוף יהודי-צרפתי )יליד ליטא( גדול ומוערך, חי לאורך כל המאה העשרים כמעט ) ( וחווה את מוראותיה )הוא איבד את משפחתו בשואה ובעצמו היה שבוי חמש שנים כחייל צרפתי בשבי הגרמני(. לצד הגותו הוא נתן שיעורים תלמודיים, שבהם שילב באופן מקורי בין הטקסט התלמודי העתיק ובין הגות פילוסופית עכשווית. כפי שנכתב על גבי העטיפה, הקישור בין לימוד תלמוד לסוגייה בת הזמן ולפילוסופיה של לוינס יצר כתיבה בין-תחומית שסגנונה ותכניה ייחודיים. וגם אליזבט מבצעת בספרה מהלך כפול ומרתק: מחד, היא מנתחת את ה'שיעורים' התלמודיים של לוינס, ומוכיחה שהם למעשה מדרשים שנענים לחוקי המדרש הקלאסי של חז"ל. מאידך, היא קושרת את מסריו הפילוסופיים של לוינס למציאות הישראלית הנוכחית, ומעניקה להם ממד אקטואלי ופוליטי מאד. בעשותה כן אליזבט מיישמת באופן מרשים את מה שהן התלמוד והן לוינס ביקשו לעשות, כל אחד בדרכו: לקשור בין ההווה למורשת העבר, ובין אידאלים ורעיונות נשגבים לסוגיות חברתיות ומוסריות בוערות. אני רוצה להודות לאליזבט שזיכתה אותנו בחיבור מעמיק מיוחד ומרשים זה! מתוך דבריה של ד"ר אליזבת גולדוין: גודלתי בבית הורי על יהדות שנועדה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר ולחברה טובה יותר. זה לא תאם את מה שחוויתי בחברה הדתית. הפער הזה היה בלתי נסבל מימין: ד"ר ענת ישראלי וד"ר אליזבת גולדווין צילמה: שרה שגיא עבורי. לוינס אפשר לי לעשות שלום בין המוסר שלי ליהדות שלי. על מה הספר "רווח בין האותיות"? מה חשוב לי להשמיע? אני עוסקת בתכנים האקטואליים של כתיבתו היהודית של לוינס, בחיבור בין טקסטים למציאות ולעולם ערכים עכשווי, ובעיקר בתפיסה המכוננת שלא רק שאין סתירה בין דת ומוסר אלא, בלשונו של לוינס, "שניהם מכוונים את אותה התנועה". מכאן היסוד האוטופי של חשיבתו, התמקדותו בחיוב למרות כל הרוע הקיים. הוא לא המציא את זה כמובן. הוא תלמיד של הלל הזקן, של אהרון "אוהב שלום ורודף שלום" ושל שושלת מכובדת של חכמים ופוסקים לאורך הדורות. ייחודו בעכשוויותו. המדרש של לוינס בשיעוריו התלמודיים, כתוב בסגנון היוצר התאמה בין צורת הכתיבה לתכנים הנמסרים. יש בו פתיחות לטקסט ולמבנה שלו, פתיחות לזולת ולמציאות הקונקרטית, משהו שאני חווה אותו כדיאלוגי עם הקורא. עוד אני עוסקת בספר בחיבור המשמעותי בין מה שלוינס עושה למה שאני סבורה שהיא משימתם של בתי המדרש הפלורליסטיים ותנועת ההתחדשות היהודית על כל גווניה היום בארץ: לוינס מעניק לנו תובנות חשובות וגם כלי עבודה. גולדווין הדגימה שיעור תלמודי אחד שהיא עוסקת בו בספר - "ערי מקלט". ערי מקלט הן בלתי רלוונטיות לחיינו. למעשה כבר בתקופת המשנה ובתקופת התלמוד היה זה עניין תיאורטי. ואולם, לוינס בדבריו מראה שלמעשה אנחנו, אזרחי העולם הראשון, השבע והמנצל את העולם השלישי כולנו אחראים בשגגה לדיכוי הכלכלי ולרעב של מישהו היכן שהוא ולכן כולנו יושבים בערי מקלט. כך הוא מעורר את המודעות החברתית שלנו, וזה מתקשר באופן מעניין למחאת הקיץ האחרון ולמחאות השונות במקומות רבים בעולם. 1. ד"ר אליזבט גולדוין מלמדת הגות יהודית ותלמוד באוניברסיטת חיפה, במדרשה, באורנים ובבינה, ועורכת טקסי חיים במסגרת "הוויה". תרגומה לספרו של לוינס "מעבר לפסוק" ראה אור בשנת 2007 בהוצאת שוקן. 2. תשע קריאות תלמודיות, הוצאת שוקן, תרגום דניאל אפשטיין, 2001; קריאות תלמודיות חדשות, הוצאת שוקן, תרגום דניאל אפשטיין, 2004; מעבר לפסוק, הוצאת שוקן, תרגום אליזבט גולדוין,

40 טלי נבון Tali Navon מסדרון ווידאו אקט אורנים Video-Act Oranim תערוכת סטודנטים טלי נבון Tali Navon ווידאו אקט אורנים Video-Act Oranim פתיחה יום ב' 15:45, מכללת אורנים, קרית טבעון שיח גלריה בהשתתפות האמנים והסטודנטים המציגים, באולם הרצאות, בית 52, בשעה 16:15 אוצרת התערוכה: שולי נחשון הפקה: נעה צורן זמני פתיחה: ימים ב', ד', ה' 15:00-8:00 תיאום ביקורים והדרכות: משרד הגלריה art.oranim.ac.il מרכז מידע